יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

ושמחת בחגך... מה בין מנהיגות ושמחה?

ושמחת בחגך...
מה בין מנהיגות ושמחה?
"אֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים, מַעֲשֶׂה פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ, וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לִמְסֹר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל (שֶׁקּוֹרִין בַּאל) וּבְוַדַּאי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה בַּאל הוּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, בִּפְרָט עַתָּה, שֶׁמָּסַר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, בְּוַדַּאי הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְהָיוּ שָׁם כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה, וְכָל הַדֻּכָּסִים וְהַשָּׂרִים, וְהָיוּ שְׂמֵחִים מְאֹד עַל הַמִּשְׁתֶּה וְגַם הַמְּדִינָה הָיוּ נֶהֱנִים מִזֶּה שֶׁמּוֹסֵר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו, כִּי הוּא כָּבוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ וְהָיָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְהָיָה שָׁם כָּל מִינֵי שִׂמְחָה: קַאפֶּעלְיֶישׂ [מקהלות זמר] וְקָאמֶעדְיֶישׂ [משחקי הצגות] וְכַיּוֹצֵא מִזֶּה, כָּל מִינֵי שִׂמְחָה, הַכֹּל הָיָה שָׁם עַל הַמִּשְׁתֶּה וּכְשֶׁנַּעֲשׂוּ שְׂמֵחִים מְאֹד עָמַד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לִבְנוֹ: הֱיוֹת שֶׁאֲנִי חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה עָתִיד לֵירֵד מִן הַמְּלוּכָה, בְּכֵן תִּרְאֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ עַצְבוּת כְּשֶׁתֵּרֵד מִן הַמְּלוּכָה רַק תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה וּכְשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה-גַּם אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ עַצְבוּת, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה עַל שֶׁאֵין אַתָּה מֶלֶךְ כִּי אֵינְךָ רָאוּי לִמְלוּכָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהַחֲזִיק עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁאַתָּה יוֹרֵד מִן הַמְּלוּכָה אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה-אֲזַי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה מְאֹד... " (מתוך: מעשה משבעה קבצנים, מעשה י"ג רבי נחמן מברסלב)
דווקא בעיתות משבר, זה ניסיונו של האדם.
"מלך" מנהיג אמיתי ניכר דווקא בעיתות כאלו, שאינו נבהל ואינו נכנס ל"מרה שחורה", אלא אוזר את כל כוחותיו ולוקח את הקושי לכיוון העשייה החיובית, ואינו נכנס ל"דיכאון" ח"ו מהמצב (בחסידות זה ההבדל בין מרירות לעצבות), אלא שואל עצמו כיצד אצא מהמצב הזה? כיצד אלמד מהטעויות, מה אלמד ממה שקרה וכיצד אני עולה ומעלה אחרים מכאן?
"מלך" - מנהיג אמיתי מתמודד ומפיק לקחים ואם לאו... אומר רבי נחמן, אינו ראוי להיות מנהיג.
הנה אנו בפתחו של חג סוכות עליו נצטווינו: "ושמחה בחגך והיית אך שמח"
כיצד ניתן לצוות על האדם לשמוח?
אלא מה השמחה הינה טבענו, אין זה "טבעי" להיות מדוכא.. האם ראיתם פעם תינוק בדיכאון??
השמחה הנה טבעו של אדם, העצב והשלכותיו נובעים מסיבות שונות, אך אינם טבעיים.
כפי שמובא כאן: "למרות שאי אפשר לצוות על רגשות, באה התורה ומקדשת את השמחה. היהודי יודע ששמחתו הטבעית מתקבלת כמצווה, כצורה של עבודת ה', אזי ישמח שבעתיים". ("אגדה ומחשבה ביהדות", מאיר מייזליש)
"וְזֶה בְּחִינַת סֻכּוֹת. שֶׁיּוֹצְאִין מִן בֵּיתוֹ וְנִכְנָסִין בַּסֻּכָּה וְחוֹזְרִין מִשָּׁם לְבֵיתוֹ בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת וְשִׂמְחַת תּוֹרָה וְאָז מְסַיְּמִין וּמַתְחִילִין הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, כִּי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם נִמְשָׁךְ קְדֻשָּׁתוֹ מֵהַתּוֹרָה שֶׁמַּתְחֶלֶת בְּבֵית דִּבְרֵאשִׁית. וְגַם בְּרֵאשִׁית הוּא אוֹתִיּוֹת רֹאשׁ בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּתִּקּוּנִים, וּבְכָל שָׁנָה אָנוּ צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ קְדֻשַּׁת בֵּיתֵנוּ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְחַדְּשִׁין אֶת הַתּוֹרָה בְּכָל שָׁנָה שֶׁמְּסַיְּמִין אוֹתָהּ וּמַתְחִילִין אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל..."( ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב, ד סעיף ט)"
אין אנו באים להתיימר ולנסות להסביר את הקטע המובא כאן כי אם ללמוד ממנו לחיינו מתוך הנקודות עליהם מדבר רבי נתן: כדי לקבל קדושה, הארה וכדו' על האדם לצאת מ"ביתו"... (מאזור הנוחות שלו) ורק לאחר מכן לחזור.. לאחר שקיבל כוחות, הארה, שמחה ועוד... חוזר אל ביתו. אך מובן שאין זו כבר אותה החזרה, הוא חוזר עם משהו מוסף, משהו חדש, כפי עניין תחילת שנה, תחילת התורה מבראשית, כך עניין התחדשות האדם.
ואם עסקינן במנהיגות, הרי שגם כאן מדבר רבי נתן על בראשית - ראש בית.
ומכאן שעל כל אדם באשר הוא וק"ו על "ראש הבית"- המנהיג, מוטלת האחריות "לצאת" מ"ביתו" ולחדש ולהתחדש כל העת.
כיצד יכול אדם לחזק עצמו? כיצד ניתן לשמוח?
"צריך להיות תמיד בשמחה, לעבוד את ה' בשמחה, ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו, צריך לחזק עצמו בימים הקודמים, שהיה מזריח לו איזו הארה קצת וכו." (ליקוטי מוהר"ן חלק א סימן רכב)
וכן מובא בשם רבי נתן שאמר: כי ניתן להלוות שמחה, מהשמחה העתידית שתגיע בע"ה לאדם לאחר שיעבור את הניסיון, את הקושי.
ונדגיש מילותיו של רבי נחמן
המובאות בסוף הקטע הראשון:
"אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה -
אֲזַי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה מְאֹד... "
שנזכה!
חג שמח
© עדי'ה הדר
     מחרוזת שירי סוכות- חיליק פרנק

יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

הכנה לשנה טובה ומוצלחת

הכנה לשנה טובה ומוצלחת
ימים מועטים לפני יום הכיפורים אביא בפניכם שני ספורים,
האחד קראתי בכמה גרסאות ואדגיש כי לא הצלחתי למצוא אם זהו המקור ולאחר מכן נתגלגל לגרסאות אחרות, או להיפך?!
והשני, סיפור ששמעתי לפני שנים, אינני זוכרת מי סיפר וכן האם הביא זאת מסיפורי חז"ל או מנבכי לבו, ובכל זאת נראה לי כי כדאי להכירו ועל כן הסיפור השני הינו עפ"י זכרוני ובעיבוד אולי קצת שונה מהמקור, אבל הלך הרוח והנלמד ממנו בע"ה נמצא בו.
סייג נוסף וחשוב: רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן קמ"א בחלק המדבר על סיפורי מעשיות כותב כך: "דע שסיפורי מעשיות מצדיקים, היינו ממה שאירע להם, הוא דבר גדול מאוד וע"י זה נטהר מחשבתו. אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להידמות עצמו להשם יתברך, דהיינו שיכול להבדיל בין אור וחושך כמו שהשם יתברך, כביכול... "גם צריך לידע איך לספר המעשה, כי בכל מעשה יש צמצום, וגם כשרוצה לטהר מחשבתו על ידי סיפור המעשה של הצדיק, נמצא שנעשה אצלו מהמעשה ומהסיפור שהוא דיבור, נעשה אצלו מחשבה, ובודאי צריך שיהיה זה הצדיק שמספר ממנו גבוה ממנו, כדי שיהיה מעשיות של אותו הצדיק, בבחינת מחשבה אצלו, על כן צריך לידע ממי לספר ואיך לספר, ואזי נטהר מחשבתו ויכול לעלות אל עולם המחשבה שזה נקרא עליית העולמות, כי המחשבה גבוהה מאוד ומי שרוצה ליכנס אל עולם המחשבה, צריך לשתוק ואפילו אם ידבר אז דיבור הגון הוא מפסיד המחשבה..."

מי יתן ונזכה להבין ולו נקודה אחת שתאיר את חיינו ודרכנו!

מנקה האורוות של המלך / סיפור חסידי
הבעל שם טוב זיע"א בא לעיר אחת קודם ראש השנה. שאל את אנשי העיר: "מי עובר כאן לפני התיבה בימים הנוראים"? אמרו לו: "רב העיר". שאל הבעל שם טוב: "כיצד הוא נוהג בתפילתו"? אמרו לו: "כל וידויים של יום הכיפורים הוא אומר בניגונים של שמחה". שלח הבעל שם טוב אחריו ושאלו: "מפני מה מזמר מר את הוידויים בשמחה"? אמר לו הרב: "עבד שמנקה חצרו של מלך מן הטינופת, אם הוא אוהב את המלך הריהו שמח מאוד בשעה שהוא מנקה את החצר מן האשפה ומזמר ניגונים של שמחה, שהרי הוא עושה נחת רוח למלך" אמר הבעש"ט: "יהי חלקי עימכם".
"וּכְבָר נֶחֱקַר אֶצְלִי שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת עַל יְדֵי אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי וְכוּ'".
(רבי נתן עלים לתרופה ק"י)

מלך לשנה*
בארץ אחת רחוקה עד מאוד החליטו פה אחד,
כל אנשי הממלכה להחליף כל שנה
את מלכם הנבחר.
בכל שנה- נבחר מלך חדש
ואילו הקודם נאלץ לעזוב הממלכה
מבלי לקחת ולו דבר אחד למזכרת.
אמנם כל השנה נהנה המלך מכל מעדני העולם
מטעמים, פינוקים, משרתים כסף וזהב לרוב...
ויכול לעשות בארמונו ככל העולה על רוחו.
כך התחלפו מלך אחר מלך... שנים רבות.
אך יום אחד נבחר מלך מיוחד
התנהגותו נראתה שונה ומשונה עד מאוד
במקום להכניס ולצבור נכסים לארמונו,
במקום לנצל כל רגע להנאתו,
הורה המלך, לקנות לו במקום אחר דירת פאר
אך לא עבר אליה המלך,
אם כי העביר לשם כל טוב
שלח משרתיו, העביר חפצים, כסף זהב, יהלומים ועוד...
כשהגיע היום בו היה צריך לפנות מקומו,
נשאר ארמונו ערום מכל...
עזב המלך בשמחה וגיל
ופינה מקומו לבא אחריו.
ואם תשאלו חברים מדוע כה שמח? ולאן הלך?
חברו אחד ועוד אחד
ותגלו בודאי העניין.
(*עיבוד מקורי - עדי'ה הדר)
שיר- זוכרינו לחיים
 בברכת גמר חתימה טובה!
עדי'ה

יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

כנגן המנגן...

כנגן המנגן...
במשך שנה התנגן לו ניגון מיוחד
פעמים קצת צרם
ופעמים, נשמע כהרמוניה נפלאה.
ניגון של דו, רה ומי...
ניגון יחיד ומקהלה.
ניגון האדם, הצמח וכלל הבריאה.
מה יוותר מאותו הניגון?
איזה צליל ימשיך להתנגן?
ואולי תשתנה המנגינה?
שנה חדשה לה בפתח עם ניגון משלה,
עם מפתח מיוחד רק לה.
אם נשכיל לדעת להשתמש נכונה
אם נקשיב לצלילים המתנגנים בפתחה,
נוכל לצאת שוב לדרך,
לנגן כפרט וככלל
והצליל יעלה מעלה מעלה
ויפעל במרום וגם כאן.
ואנו נביט בעין דומעת
ונשמע קולו של שופר
ובתוך השאגה והרעד
יתנגן לו ניגון מיוחד.
ובזכות אמונה תמימה
ישמע קולו של משיח
והכאב יעלם כלא היה,
ורפואה שלמה בע"ה תגיע לכל נצרך
ואנו נודה לה' ונשמח.
© עדי'ה הדר
ציירה ש. הדר
תפילה לקראת ראש השנה
"עזרנו ברחמיך הרבים שנזכה שיהיו נכללים כל נפשותינו יחד בכלליות גדול ובאהבה רבה. ונזכה לאהבת החברים, שיהיה בינינו שלום ואהבה גדולה באמת, עד שנהיה כולנו נכללים יחד באהבה ואחוה ורעות. ונזכה להיכלל יחד בתוך אבן השתייה, בתוך קדשי קדשים, בתוך השכל הכולל שהוא חכמה עלאה. ועל ידי זה יהיו נמתקין כל הדינים וכל הצמצומים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל. וכל מקום שנמצא איזה צמצום ודין וגזרה שאינה טובה על עמך ישראל בכלל או בפרט, הכל יהיה נמחק ונתבטל על ידי אור השכל הכולל השכל העליון היוצא מבית ה', ויהיו נמתקין כל הדינים בשרשן: ותכתבנו בימי ראש השנה הקדושים לחיים טובים וארוכים, לשנה טובה ומתוקה. שנזכה לעשות רצונך באמת, ולקבל על מלכותך עלינו. ונזכה לבלות ימינו בטוב האמיתי ושנותינו בנעימים, לבלות כל ימינו על התורה ועל העבודה האמיתית כרצונך הטוב. ותמשיך שלום בעולם, ותבטל כל הדינים וכל הגזרות שאינן טובות מעלינו ומעל כל עמך ישראל מעתה ועד עולם. ויקוים מקרא שכתוב: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך". ותקננו בעצה טובה מלפניך ותושיענו מהרה למען שמך". (מתוך ליקוטי תפילות)
שנה טובה בבריאות ושמחה
עדי'ה