יום חמישי, 27 ביוני 2013

קצת על מעלת השבת

קצת על מעלת השבת...
"וּבְיוֹם, הַשַּׁבָּת--שְׁנֵי-כְבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה, תְּמִימִם; וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן--וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת, בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל-עֹלַת הַתָּמִיד, וְנִסְכָּהּ". (פנחס כ"ח ט-י)
רש"י: "ולא עולת שבת בשבת אחרת הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה, תלמוד לומר בשבתו מגיד שאם עבר יומו בטל קורבנו".
שישה ימים אנו עובדים, פועלים, יוצרים רצים ועוד... וביום השבת אנו עוצרים לרגע את המרוץ ונחים...
המושג נחים מבלבל מעט אותנו, נחים – האם מתיישבים רגל על רגל ו... חולמים?
אולי כוונת המילה להשלים שעות שינה? כפי שנאמר: שב"ת = שינה בשבת תענוג... אולי...
אך מנוחה היא גם עצירה - יישוב הדעת, זמן להביט על השבוע שעבר ולבדוק מה היה ולאן פנינו מועדות.
מנוחה הינה גם זמן להתמלא... למלא "מצברים", להטעין".
אכן, צריך גם בגשמיות - לאוכל, לנוח, וכו'...
אולם, ל"הטעין" זה קודם כל פנימה - בתוכנו, לקבל כוחות.
כוחות אלו יגיעו לא ע"י שינה או אכילה (זאת אנו עושים גם במהלך השבוע)
אלא, להתמלא ברוחניות, להתמלא במשפחתיות.
***
"אמר ר' ברכיה בשם ר' חיא בר אבא: לא ניתנה השבת אלא לתענוג. ר' חזי בשם ר' שמואל בר נחמן: לא ניתנה השבת אלא לתלמוד תורה. ואין מחלוקת ביניהם. (פסיקתא רבתי, פיסקא עשרת הדברות).
***
מכאן למדים אנו, כי שב"ת = שינון בשבת תענוג, ואולי שב"ת = שירה בשבת תענוג...
ומדברי רש"י מבינים אנו, כי ישנם דברים שזמנם הוא הקובע... אי אפשר להחליט שנקיים את "השבת" ביום אחר, עצם היום הוא הנותן את ה"כוח", קדושת היום היא המשפיעה עלינו תרתי משמע (שפע והשפעה).
השבת היא זו שנותנת לנו את הכוח לחזור לשישה ימי החול, לחזור למציאות היום יומית. ע"י "טעינה" נכונה, ע"י חיבור "שמים" (רוחניות) ו"ארץ" (גשמיות) נוכל להמשיך ולפעול, להמשיך את אור השבת לתוך ימי החול.
ונסיים בדברי רבי נחמן:
"טוֹב מְאד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמךְ עָלָיו וְדַרְכִּי כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְהַתְּלוּיִים בִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְזֶה טוֹב מְאד גַּם אֲזַי אֵין צָרִיךְ לִדְאג וְלַחְשׁב כְּלָל אִם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי אִם לָאו מֵאַחַר שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ וְאִם הוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּעִנְיָן אַחֵר הוּא מְרֻצֶּה לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אַחֵר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב, אֲזַי אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַהִתְנַהֲגוּת וְכָל הָעִנְיָנִים וְהַתְּנוּעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אוֹ הַיּוֹם טוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי אֵיךְ שֶׁמִּתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב שׁוּב אֵינוֹ חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁשׁ כְּלָל שֶׁמָּא לא יָצָא יְדֵי חוֹבָה בְּהַנְהָגַת קְדֻשַּׁת אוֹתוֹ הַיּוֹם מֵאַחַר שֶׁכְּבָר מָסַר הַכּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסָמַךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד". (שיחות הר"ן אות ב')

עדי'ה
 

יום רביעי, 19 ביוני 2013

ברכת פרידה מהצוות

ברכת פרידה מהצוות
"כִּי כָּל הַדְּרָכִים וְהַנְּתִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מֵעִיר לְעִיר וּמִכְּפָר לִכְפָר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, מִן הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם וּמִשָּׁמַיִם לִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכוּ', הַכֹּל הוּא בְּחִינַת חִבּוּר וְהִתְאַחֲדוּת בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה שֶׁנִּתְאַחֲדִין וְנִתְחַבְּרִין יַחַד זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה מַעְלָה בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּית אֵל בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ וְיֻכְלְלוּ בְּשֹׁרֶשׁ הָאַחְדוּת שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית הַכֹּל, כִּי עַל - יְדֵי הַדְּרָכִים שֶׁיֵּשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, עַל - יְדֵי זֶה נִתְחַבְּרִין וְנִתְאַחֲדִין אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת יַחַד, כִּי הַדֶּרֶךְ מְחַבְּרָן יַחַד וְכוֹלְלָם יַחַד, כִּי עַל - יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁמִּמָּקוֹם לְמָקוֹם עַל - יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהָבִיא הַשֶּׁפַע שֶׁבְּזֶה הַמָּקוֹם לְמָקוֹם אַחֵר. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּגוֹן בְּמָקוֹם זֶה שֶׁפַע הַתְּבוּאָה הַרְבֵּה וּבְמָקוֹם אַחֵר שֶׁפַע הַמַּלְבּוּשִׁים הַרְבֵּה וּמוֹלִיכִין סְחוֹרוֹת הַתְּבוּאָה לְשָׁם, וּמִשָּׁם מוֹלִיכִין לְכָאן סְחוֹרוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת וְעַל - יְדֵי זֶה נִתְחַבְּרִין זֶה בָּזֶה וְנִתְאַחֲדִין יַחַד וְחַיִּים וְנִשְׁפָּעִים זֶה מִזֶּה. נִמְצָא שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הֵם בְּחִינַת חִבּוּר וְאַחְדוּת הַמְּקוֹמוֹת יַחַד וְעִקַּר הַכַּוָּנָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית כְּדֵי שֶׁיֻּכְלְלוּ יַחַד זֶה בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַחֲזֹר לְשָׁרְשָׁן לְהִכָּלֵל בְּאֶחָד כַּנַּ"ל" (ליקוטי הלכות, אורח חים, תפילה, הלכה יד, כ'.)
כל חיינו אנו בדרך
ולכל אדם הדרך והשביל שלו,
ישנם מקומות שנשאר הוא שנים רבות
וישנם שרק עובר בהם וממשיך לדרכו...
יוצאת אני לדרך חדשה,
דרך שעד לפני מספר ימים לא עלתה במחשבתי,
כפי שנאמר:
"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
(משלי י"ט, כ"א)
אולם, לדרך חדשה זו לא יכולתי להגיע,
לולי עברתי קודם דרך ארוכה ויפה,
עם צוות כה נפלא.
ברצוני להודות לכל אחד ואחת,
על השנים הטובות והבונות
בהן הייתי חלק מכם - החיוך, הפרגון, שיתוף הפעולה, הנתינה ללא גבולות,
הרגשת הבית והאווירה הנעימה והאוהבת.
הם אלו שנתנו את הכוח להמשיך ולצעוד
הן ברגעי שמחה ואף ברגעי חולשה.
מאחלת לכם עוד שנים רבות וטובות
של עשייה ברוכה
בברכת:
"יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה"
(דברים י"ד, כ"ט)
ועוד...
תמוז: