בשבילי החיים
בשבילי החיים צועדים אנו.
פעמים השבילים נראים לנו רחבים וארוכים,
משל היינו בני אלמוות.
פעמים נראים לנו צפופים וקצרים,
כמאמר דוד המלך:
"כי גז חיש ונעופה".
יש ויאמרו כי השביל כבר נסלל עוד טרם אדם נולד,
ויש ויגידו כי לא כך הדבר, אלא אנו סוללים את דרכנו.
וכולם מסכימים כי כך או כך,
התייחסותנו לדרך היא היא החשובה.
ובתוך הטלטלות, המהמורות, העליות והירידות,
יש לנו את הבחירות...
כאלו הנראים מזעריים וחסרי משמעות
וכאלו המשולים ל"פילים" מבהילים...
ובכל העת אנו תוהים, האם בחרנו נכון?
האם זו הדרך הכי טובה עבורנו?
ומה אם טעיתי "ואלך לאיבוד" בשביל שאינו מוכר?
והקושי להחליט פעמים קשה מנשוא,
וגם כשלכאורה החלטנו, הפחד... מבצבץ ועולה.
בשבילי החיים צועדים אנו,
חולמים, כמהים, מבקשים רק טוב.
מה צופן העתיד? זאת לא נדע.
נישא תפילה לממלא כל עלמין:
זכה נא אותנו במתנת חינם-
עזרנו נא אך הפעם הזאת
אחוז בידינו לבל ניפול
שלח ברכה והצלחה בכל אשר נבחר
עשה רצוננו כרצונך,
כל העת בדרך העולה אל ההר.
בברכת:
דרך צלחה!
