מתוק - על פי מעגל השנה

בס"ד

רעיונות ל"מתנה מתוקה" עפ"י מעגל השנה, העתיקו ועצבו על פי ראות עיניכם.

שנה חדשה

הצלחה היא כמו סולם

ההצלחה היא דבר נהדר

היא דבר שעושה את האדם מאושר.

ההצלחה כמו סולם

עם הרבה שלבים

כשבכל יום לפסגה מטפסים

כולנו רוצים לעלות בשלבים

אך הרבה פעמים איננו יודעים,

ולכן - הכלל הראשון :

אמונה ורצון.

והכלל השני :

הוא להיות "אני".

ותמיד להתחשב אחד בשני

ויש עוד המון כללים

כמו שמחה וחיוכים.

אז קדימה לעלות

ולהחזיק אצבעות !

(מקור לא ידוע)

דרך חדשה

"כשעולים על דרך חדשה

לא תמיד יודעים לאן היא תוביל

ולפעמים אין שום ברירה

ומוכרחים ללכת על השביל

ולכן גם אם לא יודעים מתי נגיע

ולאן הדרך מושכת

יש לזכור תמיד

מה גרם לנו לצאת

ומדוע בכלל התחלנו ללכת"

(מקור לא ידוע)

כי יכול

בעולם חשובה מאוד הצלחה מביאה היא שמחה ותמיד יש לדעת כי להצליח בכל   

יכול רק אדם החושב כי יכול  כי יכול הוא לקפוץ גבוה מכל כי יכול הוא לחצות את מדבר החול כי יכול הוא לגבור ולהשיג ניצחון  וכל זאת תלוי במידת הרצון ובמידת האמונה בעצמך תלויה מידת הצלחתך  

אם תחשוב כי לא תוכל - אז נכשלת  אם בלי היסוס תהיה החלטי-אז ניצחת לכן כל אדם חייב להבין כי בעצמו ובכוחו חייב הוא להאמין.

(מקור לא ידוע)

חידוש

 "הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה (החגים) כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש. הלך חלק מהחיים שלנו ונעשה עבר מסוים, והננו מתעתדים לקבל חלק חדש של חיים בתור עתיד".

(הרב קוק, "מאמרי הראי"ה")

בחזרה ללימודים

היום הוא יום יחיד ומיוחד, שמדבר אל כל אחד

יום שהוא פתיחה מוצלחת, אפשר לתת אפשר לקחת ,

יום של תקוות ומשאלות, יום של אלף שאלות

לכולנו נאחל שנה טובה ומלאת שמחה

אז קדימה, יוצאים לדרך

ושיהיה בהצלחה!

(מקור לא ידוע)

מתכון לשנה החדשה:

לוקחים את שניים עשר חודשי השנה ומנקים אותם היטב מרגשות של:

קנאה, שנאה ,עוגמת נפש, קמצנות, עקשנות ואנוכיות.

פורסים כל חודש ל 3 - חלקים שווים, כאשר יש להקפיד שכל יום יוקדש כשליש לעבודה והיתר לשמחה והומור.

מוסיפים שלוש כפות מלאות של אופטימיות, מנה גדושה של אמונה, כפית של סבלנות ,כמה גרגרי סובלנות ולבסוף קמצוץ דרך ארץ לכל ובעיקר לזולת.

על כל התערובת הזו, יוצקים הרבה הרבה .... אהבה

עתה, כשהמאכל מוכן, מקשטים אותו בעלעלי פרח רצון טוב ותשומת לב.

מגישים אותו מידי יום ביומו בצירוף מילה חמה וחיוך לבבי המלטף את הנפש.

שנה טובה!!

(מקור לא ידוע)

מה עוד טוב בהתחלה חדשה?

כל פעם ששנה יוצאת,

שנה אחרת ישר נכנסת.

ולפעמים ללא מחשבה נוספת

אנחנו נותנים לשנה סתם כך ללכת.

תהיו אנשים חושבים,

מה עשיתי, מה אעשה?

ובשנה הבאה מה אני רוצה?

אל תתנו לשנה לברוח,

חישבו קצת, הפעילו את המוח.

מה שטוב בראש השנה חוץ מתפוח בדבש

זו ההזדמנות להתחיל מחדש.

(מקור לא ידוע)

ברכה לשנה חדשה:

ברכה שנשא לכל ידידינו

לשנה הקרבה ובאה

כדאי לאחל אותה גם לעצמנו

פשוטה, צנועה ונאה

שנהיה טובים יותר משהיינו

ושנעשה מעשים טובים יותר משעשינו

אם נאהב יותר משנשנא

זה יהיה פשוט נפלא

אם נסלח יותר משנכעס

זה יהיה יפה ומנומס

ואם כל אחד באמת יעשה אשר יכול

ודאי שתהיה שנה טובה לכל.

(מקור לא ידוע)

דלת חדשה:

הנה לכם המפתח בבקשה

אתם חוששים נכון, זוהי דלת חדשה!

אמנם קשה לדעת מה מעבר מסתתר, אך תלוי בכם אם הכל יסתדר.

עם הרבה מרץ והשקעה,

עם תפילה תקווה והרבה שמחה,

עם נכונות לעזור ללמוד ולהתקדם,

פתחו את הדלת המפתח שלכם!

(מקור לא ידוע)

שליחות

   "...האדם נברא בתור שליח, עצם היצירה, הלידה, מכילה בתוכה בהכרח את דבר מינוי השליחות... את העובדה  שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו, באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא בכוחו של אדם למלא את שליחותו. בורא עולם פועל בהתאם להלכה האומרת, כי לא ייתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד, שהוא למעלה מכוחותיו של השליח. זוהי שליחות, שאי אפשר לקיימה, והיא מחוסרת כל ערך, מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות, מן הראוי ליתן לו את היכולת לפעול כשליח. משום כך נברא האדם היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו.   (הרב סלוביצ'יק, ימי זכרון)

שליחות- המורה והתלמיד

  זו המסורת האמיתית: המורה האמיתי לעולם אינו אומר לתלמיד מה עליו לעשות. הם רק חברים למסע, חולקים את אותה תחושה של "זרות" נוכח תפיסות שמשתנות ללא הרף, נוכח אופקים שנפתחים, דלתות שנסגרות, נהרות שלעתים נראה שהם חוסמים את הדרך - ושלמעשה אין לחצותם אלא לשוט בהם. ההבדל בין המורה לתלמיד הוא אחד בלבד: הראשון פוחד פחות מהשני. וכך, שהם יושבים סביב השולחן או סביב מדורה ומשוחחים, המנוסה יותר מבין השניים מציע: "מדוע שלא תעשה כך וכך?"  הוא לעולם אינו אומר:"לך בדרך הזאת ותגיע לאן שהגעתי אני " היות שכל דרך היא יחידה מסוגה, וכל יעד אישי לחלוטין.
המורה האמיתי מעורר בתלמיד את האומץ להפר את שיווי המשקל של עולמו, אפילו אם גם הוא עצמו חושש מן הדברים שמצא, וחושש עוד יותר ממה שמצפה לו בפנייה.

                                                                (מתוך: המכשפה מפורטבלו / פאולו קואלו)

תפילה

 "אין התפילה באה כתיקונה, כי אם מתוך המחשבה, שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת. היא עפה ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל, אלא שבשעת התפילה המעשית מתגלה בפועל התפילה הנשמתית התדירית. וזהו עידונה ועינוגה, הדרה ותפארתה, של התפלה, שהיא מתדמה לשושנה הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל, או נכח קרני השמש המופיעים עליה באורה, ולכן "הלוואי שיתפלל אדם כל היום".

  (הרב קוק- "עולת ראיה" ח"א, עניני תפילה עמ' יא)

******

"התפילה מוציאה לפועל את הכמוס

בעמקי הנשמה.

כפי גודל טהרתו הפנימית של האדם,

כן גדולה עמקות התפילה

ועוצם ביטויה".

(הרב משה צבי נרי'ה זצ"ל)

*****

                 "תפילה משולה היא לקשת-  

       "מה     מה הקשת ככל שאתה מוסיף למותחה היא מיטיבה לקלוע,

                 כך אף התפילה ככל שאדם מוסיף בה ריכוז וכוונה,

                 כך היא בוקעת רקיעים".

                   (האדמו"ר מקוצק)

                  *****

האדם המתפלל הוא בא כוחה של כל הבריאה.
התפילה היא האידיאל של כל העולמים. כל ההויה כולה למקור חייה היא עורגת...

הכל הומה, שואף ושוקק לחמדת שלמות ממקורו העליון...

מרומם הוא האדם בתפילתו את כל היצור.

מייחד הוא עימו אל כל היש.

מעלה את הכל למקור הברכה למקור החיים."

(עולת ראיה ח"א ענייני תפילה עמוד יג').
 

****

       להתפלל – משמע לחוש את הפלא,

       להחזיר את הרגשת המיסתורין המניע את כל היצורים,

       הגבול האלוקי לכל הישגי האדם.

       התפילה היא התשובה הצנועה שלנו לפלא שבחיים.

       (מתוך הספר האדם מחפש את אלוקיו- אברהם יהושוע השל)

         ****

      התפילה מוציאה את המחשבה

      מתוך הצרות של האינטרס העצמי,

      ומאפשרת לנו לראות את העולם
      באספקלריה של קדושה…

      התפילה היא דרך להתגבר על השפל שבנו,

      להבין בין עיקר לתפל,   

      בין החיוני להבלי…

      היא מסייעת לנו לגלות את
      שאיפותינו האמיתיות,

      החרטות שהתעלמנו מהן, הגעגועים ששכחנו.

      היא מעשה של היטהרות,
      קאראנטינה לנפש…

"     נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה".

       (מתוך הספר האדם מחפש את אלוקיו- אברהם יהושוע השל)

**** 

 למדני אלוהי / לאה גולדברג

 למדני, אלוקי, ברך והתפלל
 על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,

 על החרות הזאת: לראת, לחוש, לנשום,
 לדעת ליחל, להכשל.
 למד את שפתותי ברכה ושיר הלל 

 בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל,   

 לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום.

 לבל יהיה עלי יומי הרגל.

חנוכה

"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר
ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר

וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות       

את אור הנר ברבים ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר את העולם

 כולו"

{{{{{{{{{הרב קוק}}}}}}}}}

ט"ו בשבט

     כלל גדול בעבודת ה':

    "צריך כל יום התחדשות, כאילו לא התחיל עדיין כלל"(ליקוטי מוהר"ן רסא)

כוח פנימי שרוי לו לשקד ונובע ממנו, המלבלב לו את פרחיו הלבנים מדי חורף בחורפו עת צמח הארץ בתרדמה. כוח זה אינו שמור לו לשקד לבדו. כוחו המתגבר של השקד נותן עוז וצמיחה בצמח הארץ כולה להציץ פקעים, ללבלב עלים, ולהצמיח בדים. השקד הוא הינו מלאך הנוגע בצמחים ומפריחם, ככתוב: "כל צמח יש לו מלאך, המכה בראשו, ואומר לו: גדל!" שמו של השקד נעוץ בכישרונו לפרוח ולהפריח, באבוקת לבן גדולה, עת החורף בעיצומו. (מקור לא ידוע)

מי ייתן ונמשיך לשקוד, לפרוח ולהפריח כשקד ...אכי"ר.

חשיבה חיובית/ שמחה

"כבר ידעת הרבה שבהכרח

שיעבור על האדם כמה וכמה שינויים בכל יום

וצריכין להאמין שהכל לטובה,

אפילו כל מיני בלבולים ומניעות העוברים בכל יום,

ובפרט בצוק העיתים הללו באחרית הימים האלו.

ואין חיותינו כי אם על חסדיו המרובים.

ואם עדין אתה משתומם ממה שנעשה עמך ואתה מבקש לישב בשלוה.

גם אני חפץ בזה, אבל מי שזוכה לזה,

בפרט בעיתים הללו עת צרה הוא ליעקב וממנה יושע.

רק צריכין להפוך היגון והאנחה לשמחה,

מה שאף על פי כן אנו זוכים לכל הנקודות טובות שאנו חוטפין בכל יום

ובכל יום יהיה בעיניך כחדשים,

קווה להשם ויושיע לך".

(מתוך: עלים לתרופה ר' נתן מברסלב)

שבועות

"אמונה -  זה סדר זרעים" (שבת ל"א)

ומובא בתוספות שם, בשם הירושלמי,"שמאמין בחי עולמים – וזורע".

לכאורה תימה, מה אמונה היא זו? הלוא הוא דרך הטבע?

ופירש אבי מורי ז"ל: שיאמין שהכול הוא כוח ה' יתברך,

אף שהוא מנהג העולם.וזאת היא אמונה חזקה ונכונה.

ואם זוכה האדם לאמונה כזאת, שגם הטבע היא השגחה,

יכולה להיות האמונה קבועה בלב.

                              (רבי נחמן מברסלב)     

סיום שנה/ פרידה

 

 לסיום שנה

יש מקומות שאתה עובר בהם
מביט לצדדים וממשיך הלאה
ויש אנשים שאתה פוגש בהם
מחייך קלות וממשיך הלאה
אבל יש, לא הרבה כמובן,
רק כמה מיוחדים אי שם,
מקומות שאתה עובר בהם ונשאר
ונשאר כי טוב לך שם וחם
וקשה מאוד להמשיך הלאה.
ויש אנשים שאתה נקשר ואוהב
וגם כשאתה ממשיך הלאה
הם ממשיכים איתך עמוק בלב

(מקור לא ידוע)

ילדים כמריצות

ילדים מסוימים הם כמו מריצות. יש צורך לדחוף אותם.

ילדים אחרים הם כמו סירות, יש צורך לחתור איתם.

ילדים אחרים הם כמו עפיפונים: אם לא תקשור אליהם חוט הם עשויים להתעופף.

אחרים הם כמו חתולים ומרוצים יותר כשמלטפים אותם.

ילדים מסוימים הם כמו קרון, יש צורך למשוך אותם.

אחרים הם כמו בלון: מלאים רוח ועשויים להתפוצץ,

אלא אם כן נטפל בהם בזהירות.

וילדים אחרים הם כמו מים שקטים, חודרים עמוק ואחראים.

וכולם יקרים ומיוחדים, ואיש החינוך מוצא את הדרך ללבו של כל אחד.

(מקור לא ידוע)

הבגרות האמיתית...

היא היכולת להשתלט על הכעס, ליישב חילוקי דעות ללא אלימות או הרס.

בגרות היא התמדה, הצמדות למטרה על אף התנגדות ועל אף כשלונות בדרך.

בגרות היא חוסר אנוכיות, הענות לצרכי הזולת.

בגרות היא היכולת להתמודד עם אי נעימויות ואכזבות מבלי להתמרמר.

בגרות היא ענווה, אדם בוגר מסוגל לומר "שגיתי"

הוא גם מסוגל לומר "אני מצטער".

כאשר מוכחת צדקתו, הוא נמנע מלומר "אמרתי כך".

בגרות פירושה מהימנות, יושר, וקיום הבטחות.

לאדם חסר בגרות יש אמתלה לכל דבר, הוא תמיד

מתמהמה, אינו אלא חסר אומץ ומתמוטט בשעת משבר.

חייהם של חסרי הבגרות מלאים הבטחות שלא

קויימו, עניינים שלא גמורים וידידים לשעבר.

ולבסוף, בגרות היא היכולת לחיות בשלמות עם מה שלא ניתן לשנות.

(מקור לא ידוע)

זרע קטן

זרעתי זרע קטן באדמה. בהתחלה לא ראיתי כלום, שבועות עד שמשהוא התחיל לצוץ.

כל כך קטן, שנים עד שגדל. אבל הטעם, הטעם שלו, תמיד היה טעם של חול, לעבוד שנים ולטעום טעם חול.

זרעתי גרעין של פרי אדום ומתוק את פנימיותו השקעתי באדמה וראו מה הוא מצמיח, בול עץ חסר טעם וריח.

אבל אתמול בלילה חלמתי שעברו המון שנים ועל העץ הזה צמחו המון פירות מרהיבים ביופיים,

מקסימים בריחים, ומתוקים בטעמם.

ופתאום הבנתי שכל היופי הזה נמצא בעץ, ואם לא היה מסתיר את טעמו לא הייתי ממשיך לדאוג לגידולו ולא הייתי מצפה לפרותיו.

ל___, עוד תזכה לחוש את הטעם האידיאלי של פירות חינוכך שטמונים בתוך העשייה היום יומית, ואם תדע זאת תזכה להפריח את זרעך כבר היום. (מקור לא ידוע)



תעודה

ציון גבוה או נמוך

6 רגיל או 6  הפוך (9)

נעמיד דברים במקומם

ונזכיר שעל זה לא עומד העולם,

עדיין אפשר לשנות הכל,

במאמץ קטן או גדול.

ומה שבטוח בטוח

כדי שישופר מצב הרוח

או שסתם יגדל ויגבר

מצורף בזה צ'ופר... (נצרף משהו מתוק)

אז בלי בכי או דכדוך

קחו "ביס" ותנו חיוך.

(מקור לא ידוע)

תעודה

אי זקופי הקומה

היו היה אי קטן ושמו "אי זקופי הקומה". באי הזה, מקור הפרנסה היה בתעשייה של קטיף פירות סגולים מעצים גבוהים. תכנית הלימודים בכל בתי הספר התמקדה כמובן בצמיחה לגובה. כי ככל שהילד יגבה יותר, תעשיית הקטיף תהיה פורייה יותר. ובכן, בסוף שנת הלימודים, מדדו את גובה התלמידים. אלה שגבהו על פי הממוצע, קיבלו ציון ממוצע. אלה שגבהו מעל הממוצע, קיבלו ציון לשבח.

אלה שלא גבהו מספיק, ננזפו קשות על כך שלא השקיעו מספיק,

שלא התאמצו, שלא היו מונעים למטרה.
כשיצאו התלמידים לקטיף - אלה שהגיעו לגובה העצים, עסקו בקטיף הפירות הסגולים.
אלה שלא הצליחו להגיע, התחילו להפריע, גם בגלל הדימוי העצמי שלהם שנפגע קשות. בגלל ההפרעות, לא הספיקו לקטוף מספיק פירות. הלכו לשאול את האיש החכם שבאי - מה לעשות?הציע החכם:אפשר לנטוע עצים נמוכים יותר, שאליהם יוכלו להגיע הנמוכים יותר. אפשר לספק סולמות כדי שהנמוכים יגיעו לגובה. שאלו אנשי האי:  כיצד ניתן ציונים? האם ניתן לאלה שקטפו מהעצים הנמוכים כמו מהעצים הגבוהים? האם ילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד שנעזר בסולם? אמר האיש החכם:
"אההה! זו שאלה חשובה. עליכם להחליט החלטה חשובה.

 במה אתם מעוניינים? בפירות או בציונים?"

(מקור לא ידוע)

ראש השנה

בס"ד                      ה' תהיה שנת עשייה "ברוכה

שיזכנו

ה'  - דברו   בנחת  וראו  רחק  העוקץ

  ל                                              

 ש

 נ         וכשירחק העוקץ יתגלה  ה:

ה      טובה ומתוקה כ : דבש

ענייני אוכל/ גשמיות

הרוצה לתקן את עניין האכילה

 ישאל את עצמו 4 שאלות:

מה? מה אני אוכל/ת?בריא או לא בריא?!...

 איך? איך אני אוכל/ת? בנחת או החיפזון?!...

כמה? כמה אני אוכל/ת? בכמות שאני

 יכול/ה לעכל או יותר?!...

למה? למה אני אוכל/ת? מתוך רעב?

משעמום? מדיכאון? לארח חברה?...

(דוד בן יוסף)

בנושא- כסף, עושר
בסיפור "מעשה מבעל תפילה", מדבר רבי נחמן על שלושה

זוגות  של מלאכים, מסביר ה"רמזי אמונה"-

מרמז כי לממון ג' שמות..."

ממון= אותיות ממנו, שהכל מבורא עולם והממון רק אמצעי.

כסף= לשון כיסופין, כי על ידו האדם יכול להשיג מה שליבו חפץ.

(יש לשים לב לכסוף לדבר הנכון)

דמים= שהדם מחיה את האדם, וכן הדמים מתחלפים כמו הכסף שמתחלף אצל האדם.

(דם יכול להיות גם ח"ו שלילי)

כמו כן יש עוד 2 שמות לממון:

זוזי (בארמית )= על כי שזז מיד ליד.

מעות= שמעוות לבני אדם את החשיבה הנכונה

ועלול לשכוח לאל עולם.

"מה אשיב לך והכל שלך.."

כי "איזהו עשיר? השמח בחלקו"