כסלו - כשהנשמה מאירה...

כסלו-כשהנשמה מאירה...

כסלו,

חודש בו נרות חנוכה מאירים את הפנים והחוץ.

בכסלו יש אומרים, 

נמיכות הקומה, שאנו מביעים בנמיכות הנרות,

מגביהים את היחיד ואת העם, 

מעל ומעבר לעשייה, לָעולם.

ויש אור פנימי (באדם ובבית).

ומאירים החוצה (ל'אחר', לחצר).

וסביבון מסתובב סביב עצמו, כעולמנו.

ונופל וקם, וממשיך עוד ועוד.

כאותו עם סגולה,

כן אנו! כולנו. (צריך ורצוי- 'גאוות יחידה')

פעמים הדגש על הנ' – הנס בחיינו.

פעמים על הפ' – המדגיש את קדושת המקום, פה בארצנו.

ויש גם היה, והנס הוא גדול.

מתחברים יחדיו, ההווה, העבר, והעתיד שכבר פה.

והוא היה והוא יהיה, 

והוא הווה, וסיבת חיינו.

בכל זמן ומקום,

אליו נשואות עינינו,

אליו רוחשות שפתינו.

ובחודש האור, המזכיר את הקדוש לנו מכל - בית מקדשנו.

שומה עלינו, להאיר את עולמנו.

הארת פנים, נתינה וחסדים,

יחדיו שבטי ישראל,

כל אלו, שאת דרכנו מאירים.

ונחזור להתחלה... (כי "סופו נעוץ בתחילתו")

כסלו, 

חודש בו נרות חנוכה מאירים את הפנים והחוץ.

בכסלו יש אומרים, 

נמיכות הקומה, שאנו מביעים בנמיכות הנרות,

מגביהים את היחיד ואת העם, 

מעל ומעבר לעשייה, לָעולם. 

 ”כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים“ 

(הרב קוק, מגד ירחים, מאמרי ראי“ה ב‘ תרע"ד, עמ‘ תק)

  חודש טוב ומבורך! 

עדי'ה

"והארץ היתה תוהו ובוהו"...

"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ורוח ה' מרחפת על פני המים" (בראשית, א, 1)

 ---
שוב כדור נורה ומפלח את הלב,
מות קדושים לעיניי ילדיהם
והלב...כואב, כואב, כואב!
ודמעות ממלאות את מבטך,
וזועק אתה מקירות ליבך
דייי! עד מתי?
ואי שם באולפן מתווכחים השניים,
האם מדובר באתחלתא דגאולה
או שמא בגלות אנו עדיין?
ובמקום אחר כועסים, ובשני מתנצלים.
והזוג הקדוש בסערה השמיימה עולים
וילדיהם הרכים נותרים יתומים.
ובאים הם, לפני כסא הכבוד,
ומבקשים: "אנא ממך אלוקים, שלח שלום ושלווה לעמך- ברחמים".
ובתוך שמחת החג, ואעפ"י "עין במר בוכה",
והלב... מתי יהיה שמח?

(עפ"י פיוט "עת שערי רצון" לרבי שמואל יהודה בן עבאס).

* נכתב ביום ו' י"ט תשרי, לעילוי נשמת הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד
----
ובעוד זולגות הדמעות,
משפחה מותקפת בלב העולם,
בירת ישראל- ירושלם (ירושלים).
ואישה מיוחדת שלמרות המצב אינה מוותרת,
כל עניינה זה שלום בעלה וילדיה הרכים.
ומלאך ה', שאינו חושב פעמיים,
 ורץ לעזור לאחיו היהודים שבצרה.
אך "כיון שנתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבדיל בין צדיק לרשע" (בבא קמא ס' ע''א).
ושני הצדיקים עולים אף הם בסערה השמיימה, והחסד והתורה בידם,
ומבקשים: "אנא ידיד נפש אב הרחמן, זכור חסד נעורינו, לכתנו אחריך במדבר, בארץ לא זרועה" (עפ"י ירמיהו ב, 2).
*לעילוי נשמת ר' אהרון בנט והרב נחמיה לביא הי"ד, ולרפואת כל חולי ופצועי ישראל
 ---

"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ורוח ה' מרחפת על פני המים" (בראשית, א, 1)

ובעוד אור וחושך נלחמים,
נודה לך מלכנו,
על שהחזרת אותנו לארץ המובטחת,
על שזכינו לחיות בקרבת אלוקים.
ובעז"ה במהרה בימינו,
"יבנה המקדש, עיר ציון תמלא, 
ושם נשיר שיר חדש, וברננה שם נעלה". (מתוך הפיוט: "צור משלו אכלנו")

ונסיים בשירת הניצחון והודיה לה', של דבורה הנביאה:

"וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה, וּבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמֹר. בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהִתְנַדֵּב עָם, בָּרְכוּ, ה'. שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רֹזְנִים: אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל. ה', בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ; גַּם-עָבִים, נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ, מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי-מִפְּנֵי, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שירת דבורה, שופטים ה, 5-1).

 יהי רצון שנזכה במהרה לבניין הארץ, ירושלים ובית המקדש.

בשורות טובות

עדי'ה