יום שלישי, 28 בפברואר 2012

פורים - חג של הפכים

פורים- חג של הפכים
חג של הפכים,
בו גילוי ונסתר מצטרפים.
נראה כיום חול, אך הינו קודש קודשים.
חג בו דווקא התחפשות מגלה נסתרות
והירידה לכאורה - היא הנותנת לעלות.
יום בו אור גדול מאיר בנו פנימה עמוק,
אף שעל פניו, נדמה כיום של שטות וצחוק.
כפי שנאמר: "עת לעשות לה' -הפרו תורתך"
והאם ניתן לעשות לה'
ע"י הפרת התורה? (לכאורה...)
אכן, בפורים אפשרי הדבר
ובמקום לימוד ושקידה
מצווים לסעוד ואף לשתות "עד דלא ידע"...
אך נזכור כי הדבר הגדול שאיפשר לנו
לזכות בחג כה נפלא,
הייתה אחדות העם
וקבלת עול מלכות שמיים באהבה.
מי ייתן ונזכה לגאולה השלמה
במהרה בימינו ברחמים ושמחה!
© עדי'ה הדר
חגיגה של פורים



יום שלישי, 21 בפברואר 2012

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"!
אדר - א' דר, האחד והיחיד - אלופו של עולם
גר כאן איתנו בכל רגע, בכל דבר ועניין.
נרבה בשמחה, נוסיף עוד חיוך,
שהרי כל הזמן יש לשמוח
וכעת עוד יותר
ואף בחודש אב, בו בית המקדש נחרב
נאמר: "משנכנס אב ממעטין בשמחה"
ולא ח"ו נכנסים לעצבות או מרה שחורה,
אלא למעט
ומכאן שיהודי צריך לשמוח
בכל זמן בכל עת...
נשמח שאנו ילדי ה' יתברך.
נודה לו על שבחר בנו להיות לו בנותיו ובניו.
"עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה"...
והעידית שבעידית
שתהה זו שמחה יהודית אמיתית
"מצווה גדולה להיות בשמחה"
שמחת עשיית הטוב, המצווה,
שמחת התפילה.
עצרו!
יישבו דעתכם
הביטו בנוף המרהיב סביבכם
התבוננו שוב בעולמכם,
והפעם - בעין טובה ביתר שאת.
חדשו לבבכם, אל תיקחו דברים כמובן מאליו.
חייכו, שמחו עצמכם, מלאו באהבה את לִבכם.
ובמילא תשמח גם סביבתכם
ותואר דרככם.
שנזכה במהרה בימינו
ל-"שמחם שמחם בבניין שלם"
חודש טוב והרבה שמחה
© עדי'ה הדר
מחרוזת שירי פורים- חיליק פרנק

יום שלישי, 14 בפברואר 2012

"מקדש מעט"

"מקדש מעט"
(יום המשפחה*)
ביתנו הוא מקדש מעט
ועלינו מוטלת הבנייה
לבנות ברוח ובגשם*
לבנה אחר לבנה.
לבנות ולהיבנות
ולא להיבהל ממהמורות,
גם מניעות מגיעות מאותו מקור
מגיעות הן אותנו לנסות
מלשון "נס להתנוסס".
בואו יחדיו ונמשיך בעשייה הברוכה
נאיר הדרך איש לרעהו
נושיט יד לעזרה,
נשלב ידיים באהבה
ובכך, נוסיף עוד נדבך בבניה
כי רק יחד נוכל להמשיך ולבנות
את מקדש המעט שלנו
עליו עמלים אנו כה רבות.
מי ייתן ויהיה ביתנו תמיד,
בית חם לכולנו
בית בו השמחה,
האהבה השלום והרעות,
יהיו תמיד מנת חלקנו.
© עדי'ה הדר
* ביהדות כל יום הוא יום המשפחה
* ברוחניות ובגשמיות
שיר - "הוא יבנה בית" - אברהם פריד
 

יום שלישי, 7 בפברואר 2012

ט"ו בשבט - יום של שמחה

ט"ו בשבט – יום של שמחה
"ועל כן, ראש השנה לאילנות הוא בחודש שבט כי שבט הוא החודש העשתי עשרה ואז הואיל משה באר את התורה כמו שנאמר: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש בא' לחודש הואיל משה באר את התורה וכו'. כי משה אמר אז תוכחה לישראל כ"ש אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל ופירש רש"י שהם דברי תוכחה. כי הזכיר שם כל העוונות של ישראל שהם במדבר בערבה וכו' וכשמשה הוכיח את ישראל הי' מעורר את הקול המשקה את הגן. שעל ידי זה כל העוונות מעלין ריח טוב שעל ידי זה דייקא יכולין להוכיח כי זהו בחי' תוכחה של משה כמבואר שם במאמר הנ"ל. ... כי ע"י הקול הנ"ל נתתקנין כל העוונות ומעלין ריח טוב בבחינת נרדי נתן ריחו כמבואר במאמר הנ"ל... וזהו ויהי וכו' בעשתי עשר חודש וכו' דהיינו בשבט שהוא ר"ה לאילנות... לזה צריכין תפילה... נמצא שי"א סמני הקטרת זה בחי' תפילה בבחי' דין שעי"ז זוכין לריח טוב שהוא מזונא דנשמתא שהוא תיקון חטא עץ הדעת טוב ורע כנ"ל וע"כ ר"ה לאילנות הוא בשבט שהוא חודש הי"א. כי אז יכולין לברר ולתקן חטא אדם הראשון שפגם בעץ הדעת שתיקונו ע"י י"א סמני הקטרת שהוא בחי' תפילה בבחינת דין. וע"כ אז הוא ר"ה לאילנות לעניין ערלה ונטע רבעי כי ערלה ונטע רבעי הוא תיקון עת הדעת כנ"ל..."
(ליקוטי הלכות/ ערלה ג- רבי נתן)
בהלכות ט"ו בשבט נאמר: "יום ט"ו בשבט הוא יום שמחה, ולכן אסור להתענות ביום זה. וגם אין אומרים וידוי ונפילת אפיים ביום זה". מדוע נבחר יום זה ל"ראש השנה" לאילנות? ועל מה השמחה? הרי אין העצים צומחים או פורחים, דווקא ביום זה? אין זו עונת פריחה (למעט- השקדיה) אם כן, מה מיוחד בט"ו בשבט?
התשובה לכך: "הואיל ויצאו רוב גשמי שנה, ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטים מעתה" (מסכת ראש השנה י"ד, ע"א).
זאת אומרת, התאריך נקבע לא בתחילת עונת הגשמים ולא בפריחה או בזמן הבשלת הפרי. אלא, לאחר שנספגו הגשמים ועלה השרף בעץ. דבר האומר כי כעת מוכן העץ להוציא פירותיו.
וזה העיקר! ועל זו השמחה!
ומדברי רבי נתן מבינים אנו את ייחודו של חודש זה, חודש בו הוכיח משה רבנו את עם ישראל,
חודש המסוגל להפוך ריח לא טוב של עוונות ח"ו, לריח טוב, ריח ניחוח.
חודש המסוגל להביא לתיקון חטא האדם הראשון, שחטא בעץ הדעת.
חודש המסוגל לעורר מחדש את אהבת "רעיה לדודה" (ה' לכנסת ישראל)
וכפי שנאמר: "כי האדם עץ השדה" - כמו העץ גם האדם, זקוק להכנה, להסרת "הקליפות". פעמים ההכנה נמשכת זמן רב יותר ופעמים פחות, ובכל מקרה ההכנה הינה בשלבים, אך כאשר "השרף" עולה, כלומר- החיות חוזרת, האמונה, הכוחות שבלב. ו"המים" נספגים קרי- הלימוד, המצוות, אהבת ה' מחלחלים בתוכנו, כי אז ראויים אנו ומוכנים להבשלת הפרי.
טעמו וראו כי טוב ה'
אומר לנו דוד המלך
טעמו – "הפרי", פרי העמל , פרי היצירה
וראו - רוב נחת מפירותיכם ומעשייתכם!
אשרינו מה ט"ו  ב-(חלקנו) שנתבשר בשורות טובות
© עדי'ה הדר
שיר- אשרינו- אברהם פריד
 

יום רביעי, 1 בפברואר 2012

תעודה מלשון מה?

תעודה מלשון מה?
תעודה מלשון עד - מעידה על הלומד עד כמה בדרך הנכונה הוא צועד...
תעודה מלשון יעד... צועדים אנו אל היעד, יעד פיתוח החשיבה, יעד הצלחת הלמידה.
חכמה בינה ודעת אינם מושגים בעלמא...
נחכים, נבין דבר מתוך דבר, נפנים... ונגיע אל הידיעה.
תעודה מלשון ייעוד - לאן אנו צועדים? מה הערכים אותם נרצה להפנים?
אז מהו הייעוד... לעלות ציון? להיות מצטיין? להיות הכי הכי מוצלח?
אכן, חשוב מאוד להתקדם בציון, ברמת הלימוד, בחידוד המחשבה...
אך לא פחות חשוב להיות אני –
הכי אני שאפשר...
לעבוד על מידותיי, לשנות הרגלים מוטעים, לקבל כל אדם בסבר פנים,לאהוב את חבריי,
משפחתי, לקבל את השונה, לשמח את האחר... להתאמץ כמה שאני יכול
על מנת להגיע ליעד שהצבתי לעצמי...
לא להתייאש ולהאמין שאם ה' החליט שאגיע לכאן, הרי שיש בי משהו מיוחד,
מיוחד רק לי!
© עדי'ה הדר
*מוקדש באהבה לכל אחד ואחת
מבני ובנות ישראל!
"אלפי ילדים זה כוח
תתחילו היום לשמוח
כי זה מה שטוב
ומה שיאיר את הלב"...
אלפי ילדים זה כח- אבישי רוזן