היום וההולדת... לכבוד חודש הצמיחה והפריחה- שבט.

היום וההולדת... 

לכבוד חודש הצמיחה והפריחה - שבט.

יום הוא גם הולדת
והולדת יש יום יום,
בכל יום יש פליאה מחודשת,
ו"הולדה" היא פלא גדול.

יש ונולד האדם בעולם,
יש ונולד רעיון ב"עולם קטן" (האדם).
ובכל הולדת יש יום וליל,
פעמים כחמה מאירה- אור ישר,
פעמים כסהר "מחזיר אור"- אור חוזר.

ושניהם יחדיו (היום והליל) - יממה.
ים (ימ), מ-ה' (מה)?
הן הים והרקיע נבדלו,
ולבנה אינה כאור חמה.

יש ועולה מחשבה בהירה,
יש ונולדה יצירה מופלאה.
והנה - כשנפגשים השניים,
היום וה-הולדת.
הרי שמדובר בכפל כפליים.

הרעיון, המחשבה, היצירה הנהדרת,
בעולם "ים-מה",
ב"עולם קטן"- שנברא בצלם (אלוקים).
יום בו נולדת, כן! את ואתה!
יום בו הולדת, הציפה השמחה.

היום מיוחד, וההולדת מיוחדת,
הנולד או הנולדת מאירים העולם,
ויחדיו- 'יום הולדת', כן! שלַך ושלךָ...
יצירה לתפארת, שלמות והדר,
מנגינה מיוחדת, שנשלחה לעולם!

בברכת:

חודש טוב ומבורך!

עדי'ה

*ברכות לכל אחד ואחת, ברכה מיוחדת לילדיי יום ההולדת, ילדיי האתמול, היום והמחר... לחיים! לחיים!

טבת שהופך לטובות

טבת שהופך לטובות
כשעבים פזורים מעלי,

 והקור חודר לעצמותיי.

מביטה אל האופק הנראה רחוק,

ומוצאת כי האור בו, מתוק-מתוק.

כשימי כסלו וחג האור, מאירים בליבי,

אזי יודעת כי גם כשמחשיך היום, הליל מאיר.

וטבת... כשמופיע במלוא הדרו,

חשוך ומקפיא, יש ויאמרו כי 'דין' עניינו.

מדפדפת בחדרי הלב, 

 נאחזת באבוקה קטנטנה,

שנותרה בי פנימה, מאירה ונעימה.

וצועדת צעד אחר צעד, 

אל האופק הנראה רחוק.

אותו אופק שאליי כה קרוב, 

ומוצאת בו אור נעים ומתוק.

והחשיכה מאירה שוב מעלי,

והאור מתעצם ומסנוור את עניי.

וטבת מתמלא רחמים,

וטיפות מים מלטפות את החיים.

וטבת? מופיע במלוא הדרו,

כן טבת – שהופך לטובות. 

 חודש טוב 
עדי'ה