"המחשבה ביד האדם להטותה, כרצונו למקום שהוא רוצה... והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר, שתופסין אותו באפסר וכיוצא, ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר, כמו כן המחשבה ממש, שיכולין לתפסה בעל כרחה להשיבה אל הדרך הראוי".
(ליקוטי מוהר"ן תנינא, נ)
רגע למחשבה...
שירה ידעה שהיום זהו יום לא טוב. מיד כשקמה בבוקר, לא מצאה את נעליה ועוד לפני שמצאה, ידעה כי גם כשתמצא, לבטח כבר תאחר את ההסעה. וכשהגיעה לאוטובוס (שהרי אחרה את ההסעה), היה ברור לה, שכאשר תמצא עצמה בעבודה, יהיה זה יום מרגיז מאין כמוהו... וכך הגיעה לעבודתה, ממורמרת ועייפה, כל מי שדיבר בסביבתה "זכה" ממנה למנה הגונה. כך עבר לו היום בדיוק כפי ציפיותיה.
בדרכה לביתה כבר הבינה, שגם שם לא ממש תמצא מנוחה... בהגיעה לביתה מצאה את אביה יושב נינוח על הספה. כשנכנסה, הבחין כי עבר עליה יום לא פשוט: "מה קרה? שאל בחביבות, אני יכול לעזור?
היא החליטה לספר לו על שעבר עליה, על מזלה הביש מבוקר ועד ערב.
הוא הקשיב ונתן לה לסיים את דבריה, ואז במתינות וחיוך נעים אמר: "אולי נביט על כך אחרת??! אולי סדר הדברים הפוך?! לא את "ראית את הנולד", את פשוט הבאת זאת על עצמך?"
שירה הביטה בו משתוממת, "מה כוונתך, אולי תסביר?" שאלה די פגועה.
אביה הסביר את כוונתו: "את החלטת שאין זה יום טוב והחלטה הזו הנחתה אותך, לראות ולעשות דברים לא מתוך שיקול דעת, כל זה גרם ליומך להיות "לא טוב", בדיוק כפי "שצפית". באופן לא מודע גרמת לדברים שיקרו"
והחכם עיניו בראשו...
כמה פעמים קורה לנו שאנו קמים "הפוכים" בבוקר ויודעים, שהיום יהיה לנו יום מעצבן. אנחנו רוצים להתחפר מתחת לשמיכה, כואב לנו הראש, הגב או "סתם" בנשמה.
ברור לנו שנאחר לעבודה, שהמנהל יכעס ושהפגישה לה חיכינו חודשים תיגמר ב"קולות מלחמה", ואז כנבואה המגשימה את עצמה, אנו יוצאים מהבית, מגיעים לרכב ומגלים שהוא שבק חיים, או האוטובוס לו חיכינו, הגיע מס' דקות לפנינו והבא יגיע עוד שעה או אולי בשבוע הבא...
וכך אנו משתרכים כל היום ומבכים על כך שידענו שיהיה זה יום "שחור" היו לנו את כל הסימנים, חבל שלא הודענו שאנו חולים או משהו כזה...
אך בואו נשקול מחדש את הדברים: מי החליט שיהיה זה יום לא מוצלח? מי אמר שאין לנו צד בעניין?
מחקרים מוכיחים כי 96% מהיום שלנו אנו עסוקים במחשבות, רצויות ושאינן רצויות. רובן חוזרות על עצמן מספר מכובד של פעמים.
אז אולי במקום ש"יקפצו" לנו מחשבות לראש, ללא סדר ועניין, נהפוך כל חשיבה לרצונית או בשפה מקצועית ל:"חשיבה ממוקדת" ובלשונו של הבעל שם טוב: "תחשוב טוב יהיה טוב"
רבי נחמן נותן הדרכה כיצד ניתן לסלק מחשבה לא טובה והיא:
"הכלל שאי אפשר בשום אופן בעולם שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד.
על כן בקל יכולין לגרש מחשבות רעות רק בשב ואל תעשה, דהינו שלא לחשוב אותו המחשבה רק לחשוב איזה מחשבה אחרת בתורה או עבודה או אפילו מו"מ..."
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, רלג)
הדרכה נוספת לעניין השקטת המחשבות נותן האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד:
"ודיבר אז, שיתחיל האיש להביט על מחשבותיו שעה קלה, לערך איזה רגעים, היינו מה אני חושב.
אז ירגיש לאט לאט שראשו מתרוקן, ומחשבותיו עמדו משטפן הרגיל. ואז יתחיל לאמור פסוק אחד, כגון "ה' אלוקים אמת", כדי לקשר עכשיו בראשו, החלל משאר מחשבות, למחשבה אחת קדושה...
ואמר... אני מאמין באמונה שלימה, שהבורא הוא הנמצא היחידי בעולם, ואין שום מציאות זולתו. וכל העולם וכל אשר בו, הם רק הארת אור ה'". וכך שינן איזה פעמים.
אבל לא שיאמר זאת בחוזקה, כי כל העניין הוא להשקיט מחשבותיו, ובאמירה בתוקף הוא רק יכול לעורר את האנוכיות שלו, רק אדרבה באופן קל מאוד... לאחר ההשקטה, שזה צריך להביא לאיזה השראה ממרום, צווה לאמר הפסוק – "הוריני ה' דרכיך" בניגונו המיוחד של האדמו"ר".
(מתוך הספר: דרך המלך, האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד, "עניין השקטה" עמודים תרנ"ד – נ"ה)
© עדי'ה הדר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה