"כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'"
(ישעיהו נ"ה ח')
"עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל. כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הוּא כָּךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל. כִּי אֲפִלּוּ בְּפָחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּוַדַּאי אֵיזֶה אֱלקוּת. וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִים לְיַחֵד וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִמּוֹ..."
(קיצור ליקוטי מוהר"ן, תנינא פ"ב)
ימי אלול הינם ימים אשר מחד גיסא פותחים שנה ומאידך גיסא מסיימים שנה. ימים אלו ימי חשבון נפש, סיכום והתבוננות על השנה שחלפה ויחד עם זאת הינם ימים של התחלות חדשות, תקוות, חזון ושאיפות.
ישנם מעגלים שונים לחשבון נפש כגון: לאומי, ציבורי, משפחתי ועוד. למעשה, היכולת האמיתית לעשות זאת, מתחילה ביכולת לערוך חשבון נפש אמיתי-אישי, וכמאמר השיר: "אני ואתה נשנה את העולם"... עצם סגולת העם היהודי הינה בכך שכל אחד ואחד משפיע. כל מעשה ולו הקטן ביותר שעושה יהודי משפיע על כולם, מה שקרוי בימינו "אפקט הפרפר". ואם משק כנפיים של פרפר אחד משנה את כל סדר היקום, על אחת כמה וכמה מעשה אחד של האדם משנה את העולם.
בכל השנה ובמיוחד בחודש אלול ניתנת לאדם הזדמנות לתקן את מעשיו. פעמים רבות אנו עסוקים בעניינים "ברומו של עולם", ולא ממש מבינים את המשמעות ואת גודל ההזדמנות.
עלינו לעצור רגע את המרוץ ולהתבונן: מה היה לנו עד כה? מה ניתן לשפר? מה כדאי להעצים? רבי נחמן קורא לזה – "יישוב הדעת" , עלינו ליישב דעתנו.
"צָרִיךְ לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁיִּזְכֶּה לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְחָרֵט כִּי לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְיַשֵּׁב הַדַּעַת אֵיזֶה שָׁעָה בַּיּוֹם כִּי הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְחוֹלֵף וְעוֹבֵר אֶצְלוֹ וְאֵין לוֹ פְּנַאי לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ אֲפִילּוּ פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לִרְאוֹת לְיַחֵד לוֹ פְּנַאי לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב עַל כָּל מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם, אִם כָּךְ הוּא רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ..."
(שיחות הר"ן אות מ"ז)
ישנם שלושה מעגלי תשובה: בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו, בין אדם למקום.
ע"י יישוב הדעת, יכול האדם לעשות חשבון נפש אמיתי, ועם רצון אמיתי יוכל לתקן שלושה מעגלים אלו.
ישנה מחלוקת בגמרא, כיצד מתייחס הקב"ה למי שח"ו חטא. "בנים אתם לה' אלוקיכם", בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים - אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרויים בנים, דברי ר' יהודה; רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרויים בנים, שנאמר: (ירמיה ד') "בנים סכלים המה", ואומר: (דברים ל"ב) "בנים לא אמון בם", ואומר: (ישעיהו א') "זרע מרעים בנים משחיתים", ואומר: (הושע ב') "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם בני אל חי". ( במסכת קידושין ל"ו ע"א ) ז"א רבי יהודה אומר: אם עם ישראל מקיימים את המצוות הם קרויים בנים ואם לא, הם אינם קרויים בנים. לעומתו, רבי מאיר אומר: בין אם קיימו מצוות ובין אם לא קיימו, תמיד הם נקראים בנים של ה'.
והלכה כרבי מאיר .
ועוד בעניין החטא והתשובה, אומרת הגמרא במסכת מכות:
"שאלו לחכמה חוטא מה עונשו? אמרה להם: 'חטאים תרדוף רעה' (משלי י'ג כ"א)
שאלו לנבואה חוטא מה עונשו? אמרה להם: 'הנפש החוטאת היא תמות'
(יחזקאל י'ג ד' )
שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מה עונשו? אמר להן: 'יעשה תשובה ויתכפר לו'. "
למדים אנו, כי ב"דרך הטבע" אין הגיון בחזרה בתשובה... הרי אם ניקח כלי ונשבור אותו לרסיסים, האם יעלה על דעתנו כי ניתן לתקנו כך שיחזור לצורתו המושלמת? הרי גם אם נצליח להדביק-משהו השתנה... ובמיוחד בדורנו, דור האינסטנט והמיקרוגל... מי בכלל מתקן דברים? קונים חדש. אך אצל הקב"ה אין זה כך, ה' נותן לכל אחד ואחת הזדמנות "על טבעית", לתקן, לשוב בתשובה, כי לא מחשבותיו מחשבותינו... ומעבר לכך, כאשר אדם באמת ובתמים מתחרט על מעשיו ושב אל אביו שבשמיים, עולה הוא ומשתבח יותר. שלא כמו הכלי השבור שנשאר בו סמני השבר, הופך הוא לטוב יותר, שלם יותר. כפי שנאמר:"במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים".
מי ייתן ונזכה כולנו תמיד לשוב בתשובה, לדעת למחול ולבקש סליחה.
"ואל תקטן בעיניך,
אפילו מעלה קטנה להשתדל להשתלם בה
ואל ימעט בעיניך כמו כן,
חסרון היותר קטן בדרכיך ומידותיך והנהגותיך,
לתקנם ולשכללם.
והיה תמיד מלא רצון
ונוטה יותר לשמחה וטוב לבב".
(הרב קוק איגרות ח"א, כ"ח)
© עדי'ה הדר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה