יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

טבת (ואולי- טב"ת?)

טבת (ואולי טב"ת?)
חודש טבת, הינו חודש "חשוך" שהרי אין בו חגים. ויתרה מכך, המועד היחידי שבו הינו יום אבל וצום. כמו כן, ימי טבת הינם הימים הקצרים בשנה, ימי גשם וקרה, ימי התכנסות והסתגרות פנימה. אך דווקא בימים אלו יש בכוחנו לנצלם להתכנסות פנימה לא רק "איש-איש וביתו" כי אם "איש-איש ופנימיותו". כניסה פנימה כדי להוציא מהכוח אל הפועל את הטמון בנו...
טב"ת = טמון בליבנו כוח תפילה.
טב"ת = טע בנו תבונה.
תבונה- ליישב דעתנו, תפילה- לקשר עצמנו לאלוקינו. תבונה- לראות מעבר לד' אמותינו. תפילה- להתפלל עלינו ועל אחינו/ אחיותינו.
עודנו בתוך חג האור, החג בו מצווים אנו לקיים את מצוות הדלקת נרות חנוכה כל אחד בביתו ויחד עם זאת על החנוכיה להראות ב"שווקים ובחוצות"... על ידי המצווה מחברים אנו את הפנים לחוץ, את החומר לרוחניות.
אם נבין כי אורה של חנוכה מאיר עלינו הלאה לכל השנה, אם נדע באמת כי ה' איתנו בכל זמן ועת, כי אז נוכל למשוך את ה"אור הגנוז" שספגנו זה עתה, הלאה לימי טבת ולכלל ימות השנה. ואזי טבת יקבל משמעות יותר עמוקה...
טב"ת = טנא, ביכורים, תבואה
הטמון בליבנו (תפילה), הנטיעה בתוכנו (תבונה), הינם כאותו יהלום נוצץ ("פוטנציאל"), שכולו כזרע השתול בעמקי האדמה אך בכוחו לצמוח ולבצבץ... אך הטנא, ביכורים ותבואה הינם פרי העמל, היצירה... (מימוש הפוטנציאל) ומעבר לכך, כל אלו יש בכוחם לצמוח שוב ושוב ואף להיטיב הלאה לאחרים ולדורות הבאים עד אין סוף.
בברכת:
רק טוב תמיד
חודש טוב ובשורות טובות
© עדי'ה הדר
*מוקדש לרפואת כל חולי עמך ישראל
"טעמו וראו כי טוב ה' יתברך" - אסף נווה שלום



אין תגובות:

פרסום תגובה