יום שלישי, 10 בינואר 2012

מ"בראשית" ל"ויחי" ובחרת בחיים...

מ"בראשית" ל"ויחי" ובחרת בחיים...
לסיום ספר בראשית ומעט לפני תחילתו של ספר שמות... ננסה להאיר נקודות חשובות לפרט ולכלל.
פרשת השבוע "ויחי" מספרת לנו על סיום חייו של יעקב-ישראל ובעצם מסיימת את סיפור חייהם של שלושת האבות - אברהם יצחק ויעקב- אבות האומה הישראלית.
במבט מעמיק מסתיים החלק הראשון של הוֹלדת העולם יש מאין, בריאת האדם מן האדמה והאישה מצלעו, אף על פי כי אינם ילודי אישה- אכן פרי הם- פרותיו של מלך העולם - הקב"ה.
כבר בתחילת דרכו של נזר הבריאה, "נוֹלדו" כיחידה אחת זכר ונקבה הוא – האדם. רק כך היה הוא בשלמות.
לאחר הבראם לא עמדו חווה ואדם בניסיונם, עמדה בפניהם בחירה בין הטוב ובין הרע, ניסיון קשה מנשוא, במיוחד שלא הייתה להם כמו לנו אפשרות למידה מהאבות.
אך ראו העניין: האדם ששמע את ה' ממקור ראשון נענש בעונש - לכל חייו ולעומתו חווה אעפ"י שחוותה דעתה ועל כן החטיאה המטרה שלה ושל אישהּ, עונשה הוא זמני - בעיצבון תלדי...
לאישה הזכות ללדת...ליצור... בינה יתרה נתנה לאישה וידועה האמרה "חכמת נשים בנתה ביתה".
אך כאן נציע עניין רחב יותר- לא נתמקד רק באישה כי אם נרחיב היריעה, "היוֹלד" הראשון הינו ה' ובתוכו הוא והיא וכל מכלול החיים.
נזר הבריאה השלם אף הוא- זכר ונקבה ובכל אחד ואחת מאיתנו מסתתרים שני כוחות אלו...
ה"לידה" עליה אנו מדברים הינה כוח הבחירה - "ובחרת בחיים" נאמר לנו.
כל החלטה, כל מחשבה כ"וולד" היא - הכל מתחיל ברצון, בכוונה...למעבר ממצב למצב... ובעצם משפיע על כל מהלכיו...
אם נלמד מאבותינו ומאבינו שבשמיים, אם נרצה באמת "ללדת" לטוב ולמוטב, נתנהל עפ"י דרכיו של הבורא בבריאת העולם קרי: מחשבה- דיבור ומעשה.
כמעשה אברהם שחקר ודרש ואעפ"י שכולם היו מהעבר האחד - הוא בחר בעבר השני ועל כן נקרא אברהם העברי.
כמעשה יצחק שכאשר הבין כי מובל הוא לעקידה, בחר לקבל העניין באמונה ואהבה במלוא הכוח והגבורה.
כמעשה יעקב, שנלחם במלאך ובחר לא לוותר למרות היותו "לבדו בחשיכה" נלמד מכך, שדווקא בחשיכה כשהאדם לבד שם עיקר ניסיונו – לידע, האם רצונו הוא אכן רצון ה'.
נמקד המחשבה למקור עליון: שרצונו יתברך יהיה רצוננו, מחשבה טהורה - טובה, על-ידי הדיבור נחבר ונעביר מהכוח אל הפועל ומכאן יגיע המעשה, מעשה שישאיר חותם לעולמי עד , שיאיר לנו ולעולם.
כפי מאמר הבעל שם טוב: "תחשוב טוב יהיה טוב", נבחר בחיים - בחיוּת - בנשמה, שהרי נצחית היא, חלק אלוקה ממעל - ממש.
ונזכה ל"ויחי יעקב"- לא מת יעקב כי אם חי, אכן "עוד אבינו חי- עם ישראל חי", שהרי לידות מרובות היו לו בחייו- תורתו, משפחתו, אהבת ישראל ועוד... והשאיר אחריו, חיים ממש, בניו ובנותיו ראשונים כאחרונים מחוברים למלך מלכי המלכים.
ומה עניין זה לחינוך הפרט והכלל?
מעשה אבות סימן לבנים ועל - כן נבחר להיות כאבינו אברהם - לקבל כל אחד באהבה ובחסד, כאבינו יצחק נעמוד בגבורה מול אויב בתוכנו - בליבנו פנימה ואויב מבחוץ. נלמד מאבינו יעקב איש האמת שדווקא בשעה הכי מרגשת בחייו במפגש עם בנו, לא בכה כי אם לקח את כל אהבתו שהיתה עילאית וחיבר אותה לאחד ויחיד
והוציא מהכוח אל הפועל את הקריאה:
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"
שנזכה ל"אור חדש על ציון תאיר",
חזק חזק ונתחזק
© עדי'ה הדר

הודעות:
דף ממתק לשבת- בכל שבוע מובא משהו קטן מהפרשה.
נוסף דף תפילות וקטעי קריאה לט"ו בשבט.
נוסף סיפור לדף סיפורי רבי נחמן עם נקודות לדיון.

אין תגובות:

פרסום תגובה