יום ראשון, 15 ביולי 2012

מים עד י-ם

מים עד י-ם
בימים אלו של בין המצרים נזהרים אנו ממקומות סכנה, אחד מהם הוא הים...
הים הגדול שמחד גיסא נוסך בנו שמחה והרגשת מרחבים, עלול מאידך גיסא להפוך ברגע למעגל אימים...
מספיק סחף קטן לבלבל אותנו ואף לבלבל שחיינים מעולים.
חיינו בדומה לים המוכר, הינם גדולים וסוחפים למרחקים ומרחבים עצומים.
כמה נזהרים אנו לא להיסחף ב"ים" החיים?
זרם החיים הינו חזק, הזמן אוזל מבלי משים, שבוע ועוד אחד חולפים ביעף
פעמים אנו דוחים דברים משל היה לנו זמן עד אין קץ
ופעמים מתנהלים בניגוד לערכים שאנו מאמינים בהם ומקווים שלא קרה כלום, שאף אחד לא יינזק...
כל יום בתפילת עמידה אומרים אנו: "את צמח דוד... כי לישועתך קווינו וציפינו כל היום..."
ובסיומה מוסיפים יהי רצון מלפניך.."שתבנה בית המקדש במהרה בימינו"
האם אכן מחכים ומצפים אנו?
אם כן, מה אנו עושים כדי שזה יקרה?
אומנם, אין לנו שליטה על הזמן,
אך יש לנו שליטה על התוכן שנמלא בו את הזמן היקר שלנו.
כדי שנוכל למלא אותו בתוכן חיובי, נכון וכדאי לעצור קצת.
כפי שרבי נחמן מכנה זאת- התבודדות ויישוב הדעת.
ניקח בכל יום כמה דקות או יותר,
נשאל את עצמנו – מה עשינו עד כה? מה ניתן לשנות? לתקן?
באילו דברים אנו "חזקים" ונוכל לעזור, להועיל, להשפיע על אחרים?
באלו דברים אנו "חלשים" בהם עלינו לשפר ולהשתפר? ואולי אף להיעזר באחר.
בכל פעם נחליט עוד החלטה קטנטנה חיובית, שתוסיף לחיינו ולסובבים אותנו חיוך נוסף.
כי טיפה ועוד טיפה הופכים לים גדול!
ובזכות הלימוד מהים הגדול, ולאחר שהוספנו נדבך חיובי לים החיים,
מי ייתן ונזכה לבניין ה- "י-ם" (ירושלים) שלנו ברוחני ובגשמי, במהרה בימינו. אכי"ר!

 בשורות טובות וקיץ בריא
© עדי'ה הדר

אין תגובות:

פרסום תגובה