בעוז אל האופק...
פתחתי צוהר להביט אל האופק,
אולי ישן ואולי חדש,
בעוז וללא בקשת תמורה נסקתי מעלה.
בניתי, כתבתי, הדגמתי, וכן... פשוט לימדתי.
לימדתי את עצמי, לקבל את היש בלי לחשוש,
למדתי שאפשר ורצוי מהעשייה, ליהנות.
לימדתי על חשיבות הזמן ועל גבולות,
למדתי ש"מכל מלמדי השכלתי",
זה הבסיס להצלחות.
פתחתי דלת להקשיב למה שמעבר,
מעבר למילים, ומעבר למעשים.
פעמים היה "קצת לא נעים",
אולי כי לא נוח לקבל ביקורת
ואולי כי באמת ובתמים,
נראה היה לי שזו הדרך להורות לאחרים.
ודווקא משום כך, למדתי כלל חשוב...
טוב ללמד, אך חשוב יותר להיות קשוב!
קשוב לשני, קשוב לעצמי
קשוב לחיים ולשבילים הנפתחים.
טוב ללמוד, אך לא פחות חשוב להפנים,
ללמוד על מנת לעשות,
ללמוד על מנת לשפר את המידות.
ומביטה כעת לאחור, השנה חלפה... כמעט
ושנה אחרת שוב באופק,
ישן מפני חדש- לא "זורקים"
אלא, מכניסים פנימה, נבנים ממנה...
ומביטים אל הבאה
בעוז ובשמחה!
בברכת שנה טובה
בריאות, שמחה והצלחה!
עדי'ה
נפלא!! מרגש!!! מלמד!!! בהצלחה רבה!!!
השבמחק