מ"בראשית" ל"ויחי" ובחרת בחיים...

מ"בראשית" ל"ויחי" ובחרת בחיים...

לסיום ספר בראשית ומעט לפני תחילתו של ספר שמות... ננסה להאיר נקודות חשובות לפרט ולכלל.
פרשת השבוע "ויחי" מספרת לנו על סיום חייו של יעקב-ישראל ובעצם מסיימת את סיפור חייהם של שלושת האבות - אברהם יצחק ויעקב- אבות האומה הישראלית.
במבט מעמיק מסתיים החלק הראשון של הוֹלדת העולם יש מאין, בריאת האדם מן האדמה והאישה מצלעו, אף על פי כי אינם ילודי אישה- אכן פרי הם- פרותיו של מלך העולם - הקב"ה.
כבר בתחילת דרכו של נזר הבריאה, "נוֹלדו" כיחידה אחת זכר ונקבה הוא – האדם. רק כך היה הוא בשלמות.
לאחר הבראם לא עמדו חווה ואדם בניסיונם, עמדה בפניהם בחירה בין הטוב ובין הרע, ניסיון קשה מנשוא, במיוחד שלא הייתה להם כמו לנו אפשרות למידה מהאבות.
אך ראו העניין: האדם ששמע את ה' ממקור ראשון נענש בעונש - לכל חייו ולעומתו חווה אעפ"י שחוותה דעתה ועל כן החטיאה המטרה שלה ושל אישהּ, עונשה הוא זמני - בעיצבון תלדי...
לאישה הזכות ללדת...ליצור... בינה יתרה נתנה לאישה וידועה האמרה "חכמת נשים בנתה ביתה".
אך כאן נציע עניין רחב יותר- לא נתמקד רק באישה כי אם נרחיב היריעה, "היוֹלד" הראשון הינו ה' ובתוכו הוא והיא וכל מכלול החיים.
נזר הבריאה השלם אף הוא- זכר ונקבה ובכל אחד ואחת מאיתנו מסתתרים שני כוחות אלו...
ה"לידה" עליה אנו מדברים הינה כוח הבחירה - "ובחרת בחיים" נאמר לנו.
כל החלטה, כל מחשבה כ"וולד" היא - הכל מתחיל ברצון, בכוונה...למעבר ממצב למצב... ובעצם משפיע על כל מהלכיו...
אם נלמד מאבותינו ומאבינו שבשמיים, אם נרצה באמת "ללדת" לטוב ולמוטב, נתנהל עפ"י דרכיו של הבורא בבריאת העולם קרי: מחשבה- דיבור ומעשה.
כמעשה אברהם שחקר ודרש ואעפ"י שכולם היו מהעבר האחד - הוא בחר בעבר השני ועל כן נקרא אברהם העברי.
כמעשה יצחק שכאשר הבין כי מובל הוא לעקידה, בחר לקבל העניין באמונה ואהבה במלוא הכוח והגבורה.
כמעשה יעקב, שנלחם במלאך ובחר לא לוותר למרות היותו "לבדו בחשיכה" נלמד מכך, שדווקא בחשיכה כשהאדם לבד שם עיקר ניסיונו – לידע, האם רצונו הוא אכן רצון ה'.
נמקד המחשבה למקור עליון: שרצונו יתברך יהיה רצוננו, מחשבה טהורה - טובה, על-ידי הדיבור נחבר ונעביר מהכוח אל הפועל ומכאן יגיע המעשה, מעשה שישאיר חותם לעולמי עד , שיאיר לנו ולעולם.
כפי מאמר הבעל שם טוב: "תחשוב טוב יהיה טוב", נבחר בחיים - בחיוּת - בנשמה, שהרי נצחית היא, חלק אלוקה ממעל - ממש.
ונזכה ל"ויחי יעקב"- לא מת יעקב כי אם חי, אכן "עוד אבינו חי- עם ישראל חי", שהרי לידות מרובות היו לו בחייו- תורתו, משפחתו, אהבת ישראל ועוד... והשאיר אחריו, חיים ממש, בניו ובנותיו ראשונים כאחרונים מחוברים למלך מלכי המלכים.

ומה עניין זה לחינוך הפרט והכלל?

מעשה אבות סימן לבנים ועל - כן נבחר להיות כאבינו אברהם - לקבל כל אחד באהבה ובחסד, כאבינו יצחק נעמוד בגבורה מול אויב בתוכנו - בליבנו פנימה ואויב מבחוץ. נלמד מאבינו יעקב איש האמת שדווקא בשעה הכי מרגשת בחייו במפגש עם בנו, לא בכה כי אם לקח את כל אהבתו שהיתה עילאית וחיבר אותה לאחד ויחיד
והוציא מהכוח אל הפועל את הקריאה:

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

שנזכה ל"אור חדש על ציון תאיר",

חזק חזק ונתחזק

© עדי'ה הדר

הודעות:
דף ממתק לשבת- בכל שבוע מובא משהו קטן מהפרשה.
נוסף דף תפילות וקטעי קריאה לט"ו בשבט.
נוסף סיפור לדף סיפורי רבי נחמן עם נקודות לדיון.

"הדרה" או "הד- רע"?

"הדרה" או "הד – רע" ?

"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו

כאילו נחרב בימיו" 

(ירושלמי, יומא פרק א' הלכה א').

בימים טרופים אלו שכולם "מדירים" את כולם... עלינו להדיר...שינה מעיננו...
כולם מודרים: נשים, גברים, ילדים, דתיים ושאינם דתיים ("חילונים" בשפת היום יום- מה שלא נכון לומר, אם תפתחו מילון אבן שושן תגלו שפירוש המילה חילוני= זר..., יהודים שלא מקיימים מצוות אינם זרים... ), חרדים, עשירים, עניים ועוד... בכל תחום ואירוע נוכל למצוא קבוצות, קבוצות...
ובמקום שנעסוק במי מדיר את מי, ולפני ש"נקפוץ" להגיב על כל אירוע שולי שבעידן "הוירטואליות" הופך ל"ה- אירוע" של השנה... (ליום אחד..כי מחר יש עוד אירוע... "מעניין"...)
עלינו לזכור ולהזכיר לעצמנו מי אנו ולאן פננו מועדות?
דווקא בימים אלו, בו קרבים אנו ליום עשירי בטבת - יום אבל וצום על חורבן בית המקדש ועל אלפיים שנות גלות. ובנוסף יום זה הינו גם "יום הקדיש הכללי"... נזכיר לעצמנו כי עיקר כוחנו הינו כשאנו - מאוחדים!
ובמקום להדיר איש את רעהו או לתפוס עמדה רק- כי הלאו אותנו...
כל שעלינו לעשות הוא: להפסיק להאמין ולקבל כמובן מאליו לכל מה ששמענו או קראנו, להפסיק עם הכללות חסרות הגיון ממקרה אחד לקבוצות שלמות, ובמקום זאת לפנות מקום בלב ופשוט - לאהוב!
עלינו: להדיר- את שנאת החינם מליבנו,
להדיר - כל הכללה מקרבנו...
וההדרה- או ה"הד הרע"... יסור מתוכנו.
וכאשר נהיה עם אחד בלב אחד, ההדרה תהפוך אי"ה לעוז והדר!  כי ה' (עימנו) דר (גר)

וזהו עיקר כוחנו!

ובע"ה נזכה לגאולה השלמה במהרה!

"וְהִנֵּה כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים הֵיטֵב בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה, וְכֵן בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה, וְכֵן בְּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, וּבְוַדַּאי צְרִיכִים לְהַאֲמִין בָּזֶה בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וּקְצָת יְכוֹלִים לִרְאוֹת מֵרָחוֹק מִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב לָזֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֶצֶם הַיְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת עֲדַיִן רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ מְאד מְאד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן הַרְבֵּה הַרְבֵּה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם עַל יְדֵי זֶה שֶׁדִּבַּרְנוּ, עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, שִׂים לִבְּךָ בְּנִי הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מֵרָחוֹק מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ מְרִירוּת דִּמְרִירוּת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יַמְתִּיקֵם וִיבַטְּלֵם מִמְּךָ מְהֵרָה אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ יְשׁוּעָתוֹ אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת"... (מתוך: עלים לתרופה ר' נתן (תלמידו של רבי נחמן)-שיום י' בטבת הינו יום פטירתו)

© עדיה הדר

לקריאת הממתק לשבת ראו כאן

שיר - "אני מאמין" - רב שלמה קרליבך