"דרך מיוחדה"
(או "כולם היו בניי")
א- "ארץ ישראל זה העניין עכשיו בדור הגאולה... ברור שצריך תורה, זה חייב ללכת ביחד, אבל זה העניין".
ב- "מה את מדברת שטויות? התורה תמיד זה העניין, ברור שגם צריך לשמור על הארץ אבל הבסיס זה התורה. אי אפשר כל היום רק לעבור מסיבוב שערים, למסלול נחל, לדלג על ההרים ולקפץ על הגבעות..."
א- "איך הגעת לזה...ברור שלומדים תורה אבל אפשר ללמוד גם בהרים וגם בגבעות ולא רק להתחבא במזגני הישיבה... אפילו חז"ל אמרו:" אם אין קמח אין תורה"... את לא חושבת שצריך לעבוד גם ולא להיות תלוי בתקציבים ותרומות?
ב- "מה את אומרת? באותה משנה כתוב גם: "אם אין תורה אין קמח".... אז מה בחרת רק חצי משפט?"
א- "נו בסדר, אמרתי שזה ביחד, רק הדגשתי שבדור הגאולה עניין הארץ הוא העניין!"
ג- "ארץץץ? " זה לא מגמה??????????????
ומה דיברת על סיבו"ש (סיבוב שערים) את הולכת?סבבה אני גם באה...
חוצמיזה קומי כבר מהמחשב אני צריכה לעשות לייק לחברות שלי שלא יעלבו נו יאללה...
ואל תענו לטלפפפפפפפפפפפפוןןןן... חברה שלי צריכה לצנתק.. (למי שלא מבין - לצלצל ולנתק...שיחזרו אליה כמובן)
ומה אתן רבות- תורה, עבודה, ארץ.. יאללה, חופש, שתקו קצת"...
ואני- עומדת תוהה... "בהלם קרב".. הלו, כולם היו בניי?
איך קרה שהאיזון העדין והברור לי כל כך, שמחבר עולמות, גרם לפירוד? ועוד בתוך בית אחד?
האומנם?
ואולי אין זה פירוד, אלא להיפך...
כל אחת מתחברת לשורש נשמתה, כל אחת כפי גילה והבנתה.
ואני? מה תפקידי ?
לחבר הדעות?
להביע דעה?
או אולי פשוט לשתוק ולהביט "מבחוץ" ..?
ולהתפלל.. שכל אחת תמצא את דרכה, שכל אחת תלך בדרך ה' המיוחדת רק לה.
"כל אדם צריך לדעת שקרוי הוא לעבוד על פי אופן ההכרה וההרגשה המיוחד שלו, על פי שורש נשמתו, ובעולם הזה, הכולל עולמים אין ספורות, ימצא את אוצר חייו. אל יבלבלוהו תוכנים שוטפים את לתוכו מעולמות זרים, שאינו קולטם כהוגן, שאינו מוכשר לאגדם יפה בצרור החיים שלו. אלה העולמות,ימצאו תיקונם במקומם אצל המסוגלים לבינינם ושיכלולם. אבל הוא צריך לרכז את חייו בעולמותיו הוא, בעולמות הפנימיים שלו, שם לו מלאים כול ומקיפים את כול"
(הרב קוק- מוסר הקודש "דרך מיוחדה")
לסיכום: הן במישור הפרטי והן במישור הכללי, עלינו לזכור כי כל אחד הוא מיוחד, לכל אחד ואחת נתן ה' את הכלים והיעוד המתאימים רק לו/ לה. ותפקידנו? לחבור ולחבר, להקשיב ולהסביר, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות...
"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה
הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם
מה חובתו בעולמו
ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו
בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו".
(הרמח"ל בפתיח לספרו- "מסילת ישרים")
דרך צלחה!
©עדי'ה הדר
*הערה חשובה- הקטע אינו מבוסס על סיטואציה ספציפית, אלא על הלך רוח...
