יום ראשון, 29 במאי 2011

אייר- כי אני ה' רופאך

בס"ד                             

חג הפסח הסתיים אך אורו נשאר עמנו, כל אחד מאיתנו עבר בתוך החג והחג נכנס בכל אחד ואחת.
כעת בפתחו של חודש אייר, יש לשאול מה לקחנו איתנו כצידה לדרך? ומה ייחודו של חודש אייר הבעל"ט? בשמותיו של חג הפסח, האביב, החירות, המצות טמונה המהות, האם בחרנו לפסוח בבחינת דילוג וחמלה על עצמנו ועל אחרים? האם החלטנו לצאת לחירות מעבדות חיי השעה? האם בחרנו לפרוח, לצמוח ולהצמיח? האם החלטנו באומץ לב להתנהג כמצות שאינן טופחות ומתנפחות?
לאחר שבחרנו ב"ה בהחלטות הנכונות נוכל לצעוד בבטחה לחודש אייר
עפ"י חז"ל איי"ר = אני י-י  (ה' ) רופאך
אביא את סיפורו של רבי נחמן בעניין הרפואות  כדי להבין את מהותו של חודש זה...
מעשה במלך אחד, שבנו יחידו חלה במחלה נואשה וכל הרופאים סירבו לטפל בו, משום
שלא מצאו לו שום תרופה. קרא המלך לרופא הגדול במדינה, המופלג בחכמה, והתחנן
להשתדל ולהמציא תרופה לבנו. אמר לו הרופא: "אגיד לך את האמת, אדוני המלך, בנך חולה אנוש ורפואתו קשה ורחוקה מאד. אך עדיין לא ננעלו שערי התקווה. יש עמי תרופה אחת, אך מתקשה אני לומר לך, משום שהיא קשה מאוד. הפציר בו המלך לגלות לו את התרופה".
ענה ואמר הרופא: "תדע לך, אדוני המלך, שבנך חולה מאוד וחייו בסכנה, ושוב אי אפשר להכניס לתוך פיו אפילו טיפה של סם-רפואה, אך יש עצה אחת, והיא, לקחת חביות מלאות סמי-רפואה, לשאוב מתוכן דליים, ולשפוך אותם על החולה שכל גופו יטבול בתוך הסמים, העולים ביוקר רב. ואף על פי שכל החביות המלאות הנשפכות עליו ילכו לאיבוד, אין זה מן הנמנע, שכמה טיפות תיפולנה לתוך פיו, ואולי תהיה להן פעולה של רפואה. הסכים המלך לדבר זה ולחולה הייתה רפואה שלמה".

תקצר היריעה מלהכיל את הפירושים המופלאים לסיפור זה, ובכל זאת נלמד מכך, שכאשר ישנה תרופה גם אם לכאורה נראה כי לא יוכל החולה להכיל אותה, ישנה האפשרות לטבול את כולו בתוכה ובמילא משהו ממנה יכנס.
והנמשל מובן, אנו בחשכת 2000 שנות הגלות משולים לאותו החולה, אך הקב"ה ברחמיו טובל אותנו ושופך עלינו אורות רפואה, כל חג ומועד, כל שבת ובכל יום בתקווה שאפילו טיפה אחת קטנה תכנס ותפעל לרפואת האדם והעם.
ובחודש אייר אומרים לנו חז"ל כל החודש הינו חודש המסוגל, חודש שכוחו להוציא אותנו מחולי לבריאות, מחשכת הגלות לגאולה. לא בכדִי, דווקא בחודש זה חל יום עצמאותנו, אין מתאים יותר מחודש זה לזמן חירותנו. אך יש לזכור ולהזכיר לעצמנו כי אין זה כוחי ועוצם ידי אלא יד ה' המכוונת ומכינה אותנו לגאולה השלימה שתגיע אי"ה במהרה. אמן ואמן!

©עדי'ה הדר

אין תגובות:

פרסום תגובה