תכנון זמן בחופש הגדול
"המתנה היקרה ביותר שיש לאדם היא- הזמן, כי כשיש לו זמן, יכול למלא אותו עם כל טוב אמתי ונצחי.אך עיקר צרת האדם באה כשאומר: "אין לי מה לעשות עם הזמן", והולך ומבלה את זמנו היקר בהבל וריק, ומתעצל למלא אותו בדבר ממשי, כי הבטלה היא קללה גדולה, ומביאה את האדם לכל מיני רעות, רחמנא למלן. וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות נט'): הבטלה מביאה לידי שעמום ולדי זמה, רחמנא לצלן, כי כשאין לאדם מה לעשות מה לעשות בזמנו, נכנסים בו כל מיני דמיונות ורעיונות רעים... אבל כשאדם תמיד עסוק באיזה עסק, הן עסק רוחני של תורה ועבודת ה' יתברך, והן עסק גשמי של פרנסה וכיוצא בזה, אזי עסקיו שומרים אותו מכל רע, וכבר אין לו זמן לחשוב דמיונות ורעיונות רעים, וזוהי התחלת ישועתו" (הצדיק מיבניאל- שיחות מוהרא"ש חלק שמיני עמ' פ-פא')
אז הנה החופשה התחילה, אומנם סביר כי רוב הילדים הצעירים מאורגנים בקייטנות למיניהם
אך מה על הגדולים יותר? במיוחד אלו שבגיל שבין – "לא הולך לקייטנה אני לא ילד"
לבין "אני יוצא לעבוד, להתנדב, עם חברים, קורס נהיגה, פסיכומטרי ועוד.."
יש גיל כזה באמצע שאין לנו מושג איך למלא להם את החופשה, הם לא ממש קטנים... וגם לא ממש גדולים. ובאמת לא רק בגיל זה אנו עלולים למצוא עצמנו חסרי אונים, מול שעמום גדול של ילדינו.
רבי נחמן אומר כך:
"כי סוף מעשה במחשבה תחילה דהינו כשאדם רוצה לעשות איזה דבר, כגון לבנות בית צריך לחשוב תחילה במחשבתו, איך יהיה ציור בניין ביתו". (ליקוטי מוהר"ן ח"א, סו')
מה ניתן לעשות ?
א. להתפלל- שנצליח לדבר אל לב הילד, להגיע איתו למצב שבאמת נוכל יחד לחשוב איך וכיצד ימלא את יומו, אם הצלחנו אפשר לעבור לשלב הבא.
ב. להכין טבלת תכנון זמן שבועית, יכול בהחלט להיות, שדברים מסוימים יחזרו על עצמם ותהיה בהם משום קביעות אבל יהיו גם דברים חדשים. לא רצוי ולא נכון להכין לכל החודשיים, דברים וצרָכים משתנים כל העת.(אין זה אומר שכאשר נתכנן- כל מה שנתכנן אכן יתבצע, כמשפט הידוע: "אפשר לתכנן זמן אך אי אפשר לשלוט בזמן", אבל! לפחות יהיה לנו כיוון...)
ג. כל ילד ואישיותו, אל תנסו להכתיב לו את הזמן, תנו לו לחשוב מה הוא רוצה, מה הוא חושב ורק אח"כ תציעו עוד הצעות משלכם. אפשר גם להיכנס למשא ומתן... כגון: אני מסכים עם בקשה זו שלך ואתה מוסיף את הבקשה הזו שלי.
ד. רצוי ונכון בסיום כל יום להציע לילד לעבור על הטבלה ולבדוק, האם עמדתי במשימות היום?
מה ניתן לתקן? האם יש משהו שאולי כדאי לשנות בתכנון למחר?
מסופר על ה"חפץ חיים"- ר' ישראל מאיר הכהן
(חיבר את המשנה ברורה ואת ספר "שמירת הלשון" ולפרנסתו היה בעל מכולת בראדין)
שהיה לו פנקס ובו רשם כל יום את קורותיו באותו יום, הוא היה בודק ורושם במה נהג כשורה ובמה עליו לתקן. אפשר להכין עם הילדים מעיין פנקס זה ובו יכתבו במה הצליחו ובמה רצוי לשפר.
ומה אם לא הצלחנו לשכנע את הילד לתכנן את השבוע?
א. נמשיך בתפילות , הן אף פעם לא הולכות ריקם.
ב. ננסה לשכנע לתכנן רק את מחר, את השעה הקרובה, וכו'.
ג. נבדוק מהן סיבותיו, נוודא שאכן אנו משמשים דוגמא טובה, שהרי לא ניתן ללמד לתכנן זמן,
או כל התנהגות אחרת אם אנו לא מסוגלים לעשות זאת בעצמנו. ואם זה המצב, הרי שזה הזמן להתחיל יחד את תכנון הזמן, אולי זה כשלעצמו ייתן את הדחיפה גם לילדנו.
ואסיים בקטע חשוב מתוך הספר תיקון המידות של הרב דוד אביחיל (עמ' 16)
"אנו זקוקים למטרה או למטרות בחיים, אדם שאין לו כל מטרה, מאבד את טעם חייו.
המטרות מתחלקות לשני סוגים: המטרות היסודיות ומטרות על.
המטרות היסודיות עוסקות בצורכי הגוף: מזון, פרייה רבייה שינה, כבוד, מעמד חברתי,
דרישה להטבה עצמית. מטרות אלו עוסקות בהטבה לכלל ולזולת ומאופיינות ברצון עז לנתינה.
הרצון האמיתי שלנו מתבטא בתחום מטרות העל, ואילו מטרות היסודיות מאפשרות את קיומנו האישי על מנת להשיג את המטרה הכללית.
מטרותיו של האדם נגזרות בדרך כלל, מדרגתו הגופנית והנפשית, ומהאיזון הנכון ביניהם"
בברכת דרך צלחה!
© עדי'ה הדר
לקריאת הממתק לשבת לחצו כאן
תודה, מצא חן בעיניי השילוב המחכים בין המקורות לפרקטיקה בחיי היום יום.
השבמחקיישר כוח!