יום שלישי, 20 בספטמבר 2011

"שפרו מעשיכם"- ראש השנה

בס"ד
שפרו מעשיכם
"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו"
(תהלים פא).

"וְזֶה בְּחִינַת קוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁהוּא מְרַמֵּז עַל הַתְּשׁוּבָה, בְּחִינַת 'שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם"
(ליקוטי הלכות ר"ה ה"א)

נוהגים כבר מראש חודש אלול לתקוע בשופר בכל יום מלבד בערב ראש השנה (כט באלול), כדי להפריד בין תקיעות רשות לתקיעות חובה. אך על מה ולמה תוקעים בשופר?

תקיעת השופר נועדה לשתי מטרות:
א. להכריז על הגאולה כגון: בישעיהו כ"ז, י"ג: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם".
ב. לעורר לתיקון - אומרים חז"ל: שופר- שפרו מעשיכם, וכפי שניתן לראות בכתוב: "שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם: הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ... אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וַה' לֹא עָשָׂה: כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אלוקים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים: אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא ה' אלוקים דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא". (עמוס ב' א- ח)
אם כן מעבר להתעוררות השופר מתקשר לחרדה, פחד, יראה...
נשים לב לפסוקים - הקב"ה מבקש מעם ישראל: "שמעו ..רק אתכם ידעתי"..וממשיך: "אם יתקע שופר..לא יחרדו" ומסיים: "אריה שאג מי לא יירא"
האם יש קשר בין השופר לשאגת האריה?
ניתן לראות כי כמו בשופר, ישנה שאגה הבאה לבשר טובות וישנה שאגה הבאה לעורר את בני האדם.
בספר יואל נאמר: "וה' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו... וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל. וידעתם כי אני ה' אלוקיכם שכן בציון הר קדשי, והיתה ירושלים קדש וזרים לא יעברו בה עוד" (יואל ד' ט"ז-י"ז).
כאן אנו רואים כי השאגה הינה בדומה לשופר הבא להכריז על ההצלה -הגאולה.
ובעמוס: "ה' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו, ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל" (עמוס א' ב')
ומכאן אנו למדים כי ישנה שאגה שבאה להחריד – להרעיד הלבבות.
אומרים לנו חז"ל כי ארי"ה (בראשי תיבות): אלול, ראש השנה, יום כיפור, הושענא רבא.

אם כן בידינו הבחירה, אם ח"ו נלך בשביל הטעות והבילבול כי אז יחריד את ליבנו קול השופר, כשאגת האריה (עמוס) "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא". אך אם נשכיל לכלכל דרכנו בתבונה ונבחר בשביל הנכון, בדרך העולה אל ההר... כי אז השופר בסגולותיו יעיר ליבנו לעבודת ה', וישמש אי"ה להכריז: "ענווים הגיע זמן גאולתכם".

אכי"ר!
בברכת: "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה"
© עדי'ה הדר
הודעות:
 
 

אין תגובות:

פרסום תגובה