יום רביעי, 5 באוקטובר 2011

רפאנו ה' ונרפא...

רבי נחמן מברסלב, בסיפורו "שתיית תרופות" אומר כך:
מעשה במלך אחד, שבנו יחידו חלה במחלה נואשה וכל הרופאים סירבו לטפל בו, משום שלא מצאו לו שום תרופה. קרא המלך לרופא הגדול במדינה, המופלג בחכמה, והתחנן להשתדל ולהמציא תרופה לבנו. אמר לו הרופא: "אגיד לך את האמת, אדוני המלך, בנך חולה אנוש ורפואתו קשה ורחוקה מאד. אך עדיין לא ננעלו שערי התקווה. יש עמי תרופה אחת, אך מתקשה אני לומר לך, משום שהיא קשה מאוד". הפציר בו המלך לגלות לו את התרופה. ענה ואמר הרופא: תדע לך, אדוני המלך, שבנך חולה מאוד וחייו בסכנה, ושוב אי אפשר להכניס לתוך פיו אפילו טיפה של סם-רפואה, אך יש עצה אחת, והיא, לקחת חביות מלאות סמי-רפואה, לשאוב מתוכן דליים, ולשפוך אותם על החולה שכל גופו יטבול בתוך הסמים, העולים ביוקר רב. ואף על פי שכל החביות המלאות הנשפכות עליו ילכו לאיבוד, אין זה מן הנמנע, שכמה טיפות תיפולנה לתוך פיו, ואולי תהיה להן פעולה של רפואה. הסכים המלך לדבר זה ולחולה הייתה רפואה שלימה.
רבי נחמן בסיפורו לאו דווקא מתכוון, לרפואת הגוף כי אם לרפואת הנפש. הרמב"ם זצ"ל מסביר, כי אדם בשעת כעסו (ברגע של הכעס עצמו) הינו "חולה נפש"... א"כ, כל אחד מאיתנו לוקה במחלת נפש ברגע זה או אחר בחיינו. ה"תרופות" הן לימוד התורה, קיום המצוות, המעשים הטובים, החסד, אהבת אחים, והרבה הרבה שמחה יהודית אמיתית...
וכדי להגיע ל"תרופות" המשובחות ביותר ולזכות בהן ביתר שאת, אנו מבקשים את הרופא כל חולים- הקב"ה. והוא ברחמיו שולח לנו שליחים נאמנים בכל דור ודור שירפאו את מחלתנו- הצדיקים.
ובדורנו אנו, זכינו יותר מכל, אחרי 2000 שנות גלות חזרנו לארצנו ואנו כאן בארץ האבות, ארץ הקודש.
יש לנו צדיקים גדולים ב"ה החיים בתוכנו, ואת ספריהם הקדושים של צדיקי עולם מדורינו ומדורות קודמים, יש לנו את הזכות להתפלל על אדמת ארץ ישראל (שתובב"א) ובקברי צדיקי עולם כגון: רשב"י, רבי מאיר, ועוד צדיקים רבים וטובים המשפיעים עלינו שפע רב של תרופות, אם רק נרצה לקבל...
ונפלה בחלקינו הזכות הגדולה להתפלל בכותל המערבי, בקבר רחל אימנו, וכן במערת המכפלה בה נמצאים האבות הקדושים והאמהות הקדושות...
ואומרים, כי כל נשמות הצדיקים שנפטרו בכל הדורות ונקברו אי שם באזורים שונים בעולם כולם כאן, כל נשמותיהם מכונסים יחדיו בחברון. חברון- מלשון חיבור, חבורה, חברו יחדיו...
"הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו", הודו לו על הזכות לבנות ולהיבנות כאן בארץ הקדושה, במרכזו של עולם. סעו... טיילו בארצנו הקדושה, כל צעד על אדמת הקודש הינה זכות ומצווה עצומה...הכירו... נשמו את אוויר המקומות הקדושים ובתוכם עיר הקודש חברון, התפללו ובקשו מה' יתברך בזכות האבות וכל הצדיקים שישיב את "אשת נעוריו",
כמאמר הפסוק: "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". ואומר לנו הקב"ה בימים אלה ממש: "שובה ישראל ואשובה אליכם" זעקו אליו בתשובה וענו לו: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"..(ואומרים על כך כי דעת רבים מתקבלת...ז"א ישנו מו"מ בין הקב"ה לבינינו הוא מבקש שנשוב אליו..ואנו מבקשים שהוא ישיב אותנו... הוא יחיד- יחידו של עולם, אנו רבים ועפ"י רבים הלכה...)
רקדו, שמחו – כי "ע"י ניגונים ומחיאת כף מתמתקים כל הדינים" 
והזילו דמעה - כי "שערי דמעה לא ננעלו"
ואם תשאלו - כיצד בכי וריקוד חוברים יחדיו? אל תופתעו...למדים אנו זאת מעקידת יצחק...
 "עין במר בוכה בלב שמח..."

"רבונו של עולם, כמו שכבש אברהם אבינו רחמיו, לעשות רצונך בלבב שלם, כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו, ויגולו רחמיך על מידותיך. ותתנהג עמנו ה' אלו-קינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך... ונאמר, והביאך ה' אלו-קיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך.. ונאמר, והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתי..." (מתוך התפילה)
          © עדי'ה הדר


צולם אמש במערת המכפלה- עיר הקודש חברון

*לעילוי נשמת הרב חנן פורת ז"ל, מי ייתן ונדבק בצניעותו ואהבתו העזה לארץ ולעם ישראל.

לקריאת הממתק לשבת -יום כיפור ראו כאן

אין תגובות:

פרסום תגובה