יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

כסלו - חודש האור וההארה

כסלו - חודש האור וההארה
"צריך שכל איש ידע ויבין
שבתוך תוכו דולק נר
ואין נרו שלו כנר חברו
ואין איש שאין לו נר וצריך שכל איש ידע ויבין
שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים
ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר את העולם כולו".
(הרב קוק)
הנה אנו בפתחו של חודש כסלו, חודש בו יורד עלינו מלמעלה שפע של אור והארה. מהו אותו אור ומה מהותו?
כידוע האור אינו משנה את עצם מהותם של החפצים אותם הוא מאיר, אבל הוא חושף אותם לעינינו. כמו כן האור הינו ניגודי לחושך, במקום שיש אור אין חושך. כשאנו מאירים מקום מסוים החשיכה נעלמת.
בחג החנוכה העניין המרכזי הינו אור- היוונים בקשו להחשיך את עולמם של היהודים על ידי הניסיון לקחת מהם את התורה והמצוות שמאירים את חייהם, כפי שנאמר: "כי נר מצווה תורה אור".
ננסה להעמיק יותר במשמעותו של האור:
המדרש מספר, שהאור שנברא ביום הראשון לבריאת העולם – אדם הראשון יכול היה להביט בו מסוף העולם ועד סופו. אור זה שימש בעולם ל"ו שעות (36) ואח"כ נגנז.
וזוהי לשון המדרש: "אמר ר"י בר סימון אותה האורה שנברא בה העולם, אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש ודור הפלגה שהן מקולקלין עמד וגנזו מהם שנאמר: וימנע מרשעים אורה. ולמה גנזו? גנזו לצדיקים לעתיד לבא... אמר ר"ל: ל"ו שעות שימשה אותה אורה. י"ב - של ערב שבת, וי"ב של ליל שבת, וי"ב של שבת. כיון ששקעה החמה במוצ"ש, התחיל החושך ממשמש ובא, באותה שעה היה מתיירא אדם הראשון... מה עשה הקב"ה? זימן לו שתי רעפים, והקישן זה בזה, ויצא אור ובירך עליה..."
(בראשית רבה פרשה י"ב)
זאת אומרת כשהקב"ה ברא את העולם, האירה בגלוי מהותו האמיתית ותכלית בריאתו. היה אפשר 'לראות' כי העולם אינו מציאות לעצמו, אלא כל-כולו נובע מהכוח האלוקי. לאחר ל"ו שעות גנז אותו ה', שהרי לו היינו רואים את השכינה, את הטוב המוחלט, הייתה ניטלת מאיתנו זכות הבחירה בין טוב לרע. מעתה ואילך עלינו לעשות עבודה עצמית של גילוי מציאותו ית' בחיינו ובעולם כולו. ה'שפת אמת' מחבר אור זה לאור החנוכה וכותב בשם ספר 'הרוקח' כך: "הל"ו נרות דחנוכה מול הל"ו שעות שהאיר אור הגנוז בששת ימי בראשית... ואם כן נראה שנר חנוכה הוא מאור הגנוז, והוא מאיר בתוך החושך הגדול". הנרות הדולקים בחנוכה מחזירים אותנו אל האור של ימי בראשית, ועוזרים לנו להתחבר לאור האמונה הטהורה בה' ובטובו.

חודש כסלו מורכב משתי מילים – כיס ולב... בהקשר זה "כיס" הינם הדברים בחיים שאנו לוקחים כצידה לדרך, "כיס" הינה הפנימיות שבנו אותה נרצה להעצים, וגם העין שלנו הינה "כיס" שאותו נוכל לסגור כשצריך ולפתוח כשנרצה. הן הכיס והן הלב יכולים להכיל דברים חיובים וטובים או חס ושלום דברים שליליים. לנו ניתנה זכות הבחירה האם להכניס לליבנו וכן לאותו "כיס" אור או להבדיל חושך. מעשה קטן שאנו עושים כאן למטה כדי להאיר את החושך – כגון: הדלקת נר חנוכה, לימוד, צדקה, ואפילו חיוך קטן, כל אלו מורידים עלינו שפע רב של אור השכינה ומאירים לזולת, לנו ולעולם כולו.
זכרו! את ה"חושך" לא מגרשים במקל, כי אם בהדלקת "אור"... בואו נאיר את חיינו וחיי הזולת בשמחה, באהבה ובמאור פנים.

ונסיים בתודה ותפילה לאבינו שבשמיים:
תודה על הזכות אליך לפנות,
תודה על שנטעת בנו כוחות.
תודה על היותך לנו – אב,
תודה על כל השפע הרב.

תן לנו כוח לראות את השלם שבחלקנו
תן לנו היכולת לקבל באהבה את קורותינו.
תן לנו היכולת לקרוא ולהבין את השני נכונה,
תן לנו הזכות לראות את הלבן שבתוך האות השחורה.
תן בנו הבינה לדעת איך ומתי לומר את דעתנו,
תן בנו כוחות לשתוק כצריך גם כאשר מלא הוא ליבנו.

עזרינו בכל עניין ודבר לראות אותך,
עזרינו לזכור כי הכול לטובה.
עזרינו להרגיש אהבתך בכל עת,
עזרינו לאהוב ללא תנאי - באמת.
עזרינו לשמוח גם בעיתות חשיכה,
עזרינו להאיר עוד ועוד את עולמך.
© עדי'ה הדר
שנזכה כולנו במהרה
ל"אור חדש על ציון תאיר".
אכי"ר!
 
 

2 comments:

  1. מאוד אהבתי. אתי

    השבמחק
  2. ישר כח ,כל הכבוד,מאוד יפה

    השבמחק