קצת על "אומנות השתיקה"

אומנות השתיקה

מהי שתיקה?
ישנם פתגמים, ציטוטים ומקורות שונים המדברים על שתיקה כגון:

*"וידום אהרון". (ויקרא י', ג')

*על שאול נאמר "ואת דבר המלוכה לא הגיד". (שמואל א, ט"ז)

*באסתר נאמר "אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה"... (מגילת אסתר ב, כ)

*"נאלמתי דומיה (נעשיתי כאילם) - החשתי מטוב (מלדבר דברים טובים)". (תהילים ל"ט ג')

*"כל ימיי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה; ולא המדרש הוא העיקר,

אלא המעשה; וכל המרבה דברים, מביא חטא. (משנה, נזיקין, אבות)

* "סייג לחכמה, שתיקה". (פרקי אבות)

* "מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין" (מילה שווה מטבע הנקראת סלע, שתיקה שווה שניים)... (מגילה י"ח ע"א)

* "הלשון – שליחו של השכל". (אור החוכמה)

* "האומנות היותר גדולה היא השתיקה". (החפץ חיים)

* "למד לשתוק – כדי שתדע לדבר".

(ר׳ מנדל מוורקי)

* יכולים לצעוק – בקול דממה דקה".

(רבי נחמן מברסלב)

* "בימי הנעורים – לומדים לדבר, ובימי הזקנה – לשתוק, וזו היא צרתו של האדם – שלמד לדבר בטרם ידע לשתוק"...

(רבי נחמן מברסלב)

* "מחבב אני את דברת החכם אבל יותר ממנו את שתיקתו של הכסיל".

(רבי גרשון העניך מראדזין)

* "הלשון - קולמוסו של הלב, והשיר – קולמוסה של הנפש". (רבי שניאור זלמן מלאדי)

* "ועתה אני יושב ודומם. גדול הכאב עד בלתי עמוד, והשברון עד בלתי נשוא"...

("צו וזירוז" האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד- לאחר שנסתלקו בנו וכלתו.. )

* "אינני מדבר כי יש לי כוח לדבר; אני מדבר כי אין לי כוח לשתוק". (הרב קוק)

מפתגמים אלו רואים אנו כי ישנם כמה הסברים למושג שתיקה, יש כמה סוגים של שתיקות:
ישנה שתיקה הנקראת "שתיקה רועמת", הכוונה למצב בו האדם שותק בעת מעשה אך מבעו ושפת גופו מביעים בדיוק את המתרחש בתוכו...
ישנה שתיקה כשתיקתה של רחל אימנו- שתפסה בפלך השתיקה כשוויתרה על סימניה לאחותה, זאת אומרת שתיקה מתוך חיבור לקב"ה ומתוך עבודה פנימית על המידות. או כשתיקתו של בנימין בנה שאבנו בחושן הייתה אבן ה"ישפה", ונאמר על כך שהיה בבחינת "יש פה ושותק" – שלא גילה לאביו את מכירת יוסף.
שתיקה נוספת מתקיימת במצבים כשאין כבר מה לומר... כשנגמרו המילים, או שהמילים אינן יכולות להביע את רחשי הלב והמחשבה, שתיקה המביעה את קבלת הדין באמונה, כגון "ויידום אהרון".
אך ישנה שתיקה שהינה עצם המעשה. כדי לשתוק במצבים אלו צריך כוחות על, צריך להיות אומן.
ונבאר את הדברים: בגמרא (חולין פ"ט ע"א) כתוב: "אמר רבי יצחק: מאי כתיב: "האומנם אלם צדק תדברון, מישרים תשפטו בני אדם" (תהילים נ"ח, ב). מה אומנותו של האדם בעולם הזה, יעשה עצמו כאילם". שתיקה היא אומנות, נדרשת תבונה כדי להשיג שליטה על הרצון לדבר. כלומר, שתיקה אינה רק מצב פאסיבי של העדר דיבור, אלא, יצירה בפני עצמה. זוהי לא ברירת מחדל, על האדם לבחור לשתוק ועצם שתיקתו היא המעשה היוצר את המציאות. (ביאור עפ"י מאמרו של אברהם דוד: "השפעתן של מילים קטנות" מתוך הספר- "עלי דרך")
יחד עם זאת, מעלת האדם היא בהיותו מדבר – "רוח ממללא" (אונקלוס לבראשית ב', ז'). עלינו לזכור כי גם בדיבור ישנו מדרג: קיים דיבור "שלילי" – דברים בטלים, דברי לשון הרע ורכילות, וקיים גם דיבור "חיובי"- כגון דברי שבח ועידוד, ובמדרגה גבוהה יותר- דברים שבקדושה כגון לימוד תורה, תפילה, הברכות, או כמו המשפט שאנו אומרים בהכנות לשבת: "לכבוד שבת קודש". בשולחן ערוך מצינו ביטוי אודות מעלת הדיבור (אורח חיים סימן ר"נ, מ"ב סק"ב): "כי הדיבור פועל הרבה קדושה".
נסיים בדבריו של רבי נחמן היכולים לתת לנו כיוון כיצד נוכל לאזור הכוחות ולשתוק כשצריך. אמנם אין הוא מדבר בתורה זו על עניין השתיקה דווקא אך נראה כי משפט זה מתאים בהחלט לענייננו: ..."וצריך לצמצם ההתלהבות, כדי שיישאר בלב חלל, כמו שכתוב (תהילים ק"ט ) : "וליבי חלל בקרבי". ועל יד הצמצום של ההתלהבות, יכול לבוא להתגלות מהמידות, היינו לעבוד את ה' יתברך בהדרגה ובמידה"... (ליקוטי מוהר"ן תורה מ"ט א')
בחיי היום יום ישנם דברים שאנו נוהגים בהם בהתלהבות יתר, כלומר מעצימים, הן במחשבה, הן בדיבור והן במעשה. דברים אלו ממלאים את החלל הפנוי בליבנו וגורמים לנו לחוסר פניות לעבודת ה'. מצב זה עלול ליצור התנהלות לא מאוזנת העלולה לשבש את מהלך חיינו. עלינו לצמצם "התלהבות" זו ובמקרים קיצוניים אף להתרחק ממנה כדי שנוכל למלא את החלל הפנוי באמונה ובאהבת ה'.

"השתיקה – יפה שבקולות".

(ר׳ מנדלי מקוצק)

© עדי'ה הדר

                                                          

לקריאת הממתק לשבת ראו כאן