יום שלישי, 13 במרץ 2012

ימי הפו"פ - הכנה לפסח

ימי הפו"פ - הכנה לפסח
נכנסים אנו לימים שבין הפו"פ, לא- לא בין הפנויים והפנויות, אם כי גם למענם יש לפעול כמה שניתן... אלא הימים שבין הפירורים והממתקים המפוזרים לבין פינות חשוכות שיש לנקות, זאת אומרת הימים בין: פורים ופסח. בימי פורים השמחה עולה על גדותה, האמא שמחה ומחויכת (אני רוצה להאמין שכל אמא) מותר לאכול ממתקים, לפזר בבית תחפושות ועוד... ופתאום מתהפך הגלגל, ומשמחת הפורים נכנסים לימי ה"קורבנות", מי קורבן פסח, מי קורבן תמיד... שוכחים, שאך לפני רגע נתנו מכל הלב מתנות ומשלוחים איש לרעהו ופיזרנו חיוכים לכל עבר.
אז מה קרה? למה אנו לא מצליחים לשמר את השמחה הכול-כך אמיתית שנחתה עלינו ביום הפורים? נכון, יש לחץ לסיים בזמן, יש רצון להספיק כמה שיותר.
אבל, פעמים אנו שוכחים שהניקיון צריך להתחיל בראש, במחשבה, בלב עוד לפני הניקיון הסביבתי... מה גם, שפעמים רבות אנו יכולים לעשות חלק מהדברים עוד לפני ימי הפסח הקרבים אבל משום מה כל השנה אנו שומרים זאת ל... פסח, לפני פסח נצבע, לפני פסח נארגן את הבוידם... למה??????????
נכון, בתקופה זו יש חשק לעשות יותר דברים, פעמים רבות אנו מחליטים לזרוק משהו מהבית אבל "אין לנו לב" לעשות זאת... וכשמגיעים ימי הפסח אז אנו פשוט נהנים לזרוק... גם מה שלא תכננו...
אני תוהה, איך יכולים הלא יהודים לחיות ללא פעם בשנה פסח?
יש מי שמנקים כל השנה -פסח או לא , הבית נקי. יש "חולי ניקיון" שלא משנה מתי- ינקו, אך ישנם גם אלו שרק בזכות פסח, משהו זז שם לטובה... (נכון יש גם את אלו שינעלו את הבית...ויצאו לבית מלון או אכסניה...ממש יציאת מצרים) אבל יאמר לזכות כלל העם כי לקראת החג מנקים, גם מנקים -כולם!
אם כן, כיצד ניתן בכל זאת להגיע לחג האביב בהרגשה אביבית, נעימה ולא על סף התמוטטות?
תכננו את הימים הללו מראש, ערכו חלוקת תפקידים ברורה, כתבו באלו ימים מי ומה עושה,(כמובן תנו מרחב זמן עם אפשרויות לשינויים בלתי צפויים), תנו לילדים הקטנים להיות שותפים- זה יקנה להם הרגשת אחריות ושמחת השותפות.
גם אלו המביאים מנקים, קבעו איתם בשעות נוחות, תכננו מראש מה באמת תרצו שיעשו. אם יש לכם ילד שלא ממש רוצה או מסוגל לעזור, מצאו לו תעסוקה שבה הוא כן יכול להועיל, לפעמים ניתן אפילו להציע לו לצאת לעזור לסבתא וסבא, או לשכן/ה ויש אף אפשרות "להחליף" ילדים- לא, לא ממש להחליף, אלא - הבן/ת שלך יעזור לשכן/ה או לדוד/ה והבן/ת של השכן/ה דוד/ה יגיעו במקומו לעזור לכם... איש-אישה וביתם, איש-אישה וילדם... והכי חשוב, נקו את הלב מכעסים, זכרו! המטרה להגיע לחג גם אם קצת עייפים, עדיין שמחים ומרוצים.
שיהיה לכם פסח שמח וכשר!
©עדי'ה הדר
שיר- "והיא שעמדה", מלווה במצגת מעולה

 

תגובה 1: