יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

הכנה לשנה טובה ומוצלחת

הכנה לשנה טובה ומוצלחת
ימים מועטים לפני יום הכיפורים אביא בפניכם שני ספורים,
האחד קראתי בכמה גרסאות ואדגיש כי לא הצלחתי למצוא אם זהו המקור ולאחר מכן נתגלגל לגרסאות אחרות, או להיפך?!
והשני, סיפור ששמעתי לפני שנים, אינני זוכרת מי סיפר וכן האם הביא זאת מסיפורי חז"ל או מנבכי לבו, ובכל זאת נראה לי כי כדאי להכירו ועל כן הסיפור השני הינו עפ"י זכרוני ובעיבוד אולי קצת שונה מהמקור, אבל הלך הרוח והנלמד ממנו בע"ה נמצא בו.
סייג נוסף וחשוב: רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן קמ"א בחלק המדבר על סיפורי מעשיות כותב כך: "דע שסיפורי מעשיות מצדיקים, היינו ממה שאירע להם, הוא דבר גדול מאוד וע"י זה נטהר מחשבתו. אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להידמות עצמו להשם יתברך, דהיינו שיכול להבדיל בין אור וחושך כמו שהשם יתברך, כביכול... "גם צריך לידע איך לספר המעשה, כי בכל מעשה יש צמצום, וגם כשרוצה לטהר מחשבתו על ידי סיפור המעשה של הצדיק, נמצא שנעשה אצלו מהמעשה ומהסיפור שהוא דיבור, נעשה אצלו מחשבה, ובודאי צריך שיהיה זה הצדיק שמספר ממנו גבוה ממנו, כדי שיהיה מעשיות של אותו הצדיק, בבחינת מחשבה אצלו, על כן צריך לידע ממי לספר ואיך לספר, ואזי נטהר מחשבתו ויכול לעלות אל עולם המחשבה שזה נקרא עליית העולמות, כי המחשבה גבוהה מאוד ומי שרוצה ליכנס אל עולם המחשבה, צריך לשתוק ואפילו אם ידבר אז דיבור הגון הוא מפסיד המחשבה..."

מי יתן ונזכה להבין ולו נקודה אחת שתאיר את חיינו ודרכנו!

מנקה האורוות של המלך / סיפור חסידי
הבעל שם טוב זיע"א בא לעיר אחת קודם ראש השנה. שאל את אנשי העיר: "מי עובר כאן לפני התיבה בימים הנוראים"? אמרו לו: "רב העיר". שאל הבעל שם טוב: "כיצד הוא נוהג בתפילתו"? אמרו לו: "כל וידויים של יום הכיפורים הוא אומר בניגונים של שמחה". שלח הבעל שם טוב אחריו ושאלו: "מפני מה מזמר מר את הוידויים בשמחה"? אמר לו הרב: "עבד שמנקה חצרו של מלך מן הטינופת, אם הוא אוהב את המלך הריהו שמח מאוד בשעה שהוא מנקה את החצר מן האשפה ומזמר ניגונים של שמחה, שהרי הוא עושה נחת רוח למלך" אמר הבעש"ט: "יהי חלקי עימכם".
"וּכְבָר נֶחֱקַר אֶצְלִי שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת עַל יְדֵי אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי וְכוּ'".
(רבי נתן עלים לתרופה ק"י)

מלך לשנה*
בארץ אחת רחוקה עד מאוד החליטו פה אחד,
כל אנשי הממלכה להחליף כל שנה
את מלכם הנבחר.
בכל שנה- נבחר מלך חדש
ואילו הקודם נאלץ לעזוב הממלכה
מבלי לקחת ולו דבר אחד למזכרת.
אמנם כל השנה נהנה המלך מכל מעדני העולם
מטעמים, פינוקים, משרתים כסף וזהב לרוב...
ויכול לעשות בארמונו ככל העולה על רוחו.
כך התחלפו מלך אחר מלך... שנים רבות.
אך יום אחד נבחר מלך מיוחד
התנהגותו נראתה שונה ומשונה עד מאוד
במקום להכניס ולצבור נכסים לארמונו,
במקום לנצל כל רגע להנאתו,
הורה המלך, לקנות לו במקום אחר דירת פאר
אך לא עבר אליה המלך,
אם כי העביר לשם כל טוב
שלח משרתיו, העביר חפצים, כסף זהב, יהלומים ועוד...
כשהגיע היום בו היה צריך לפנות מקומו,
נשאר ארמונו ערום מכל...
עזב המלך בשמחה וגיל
ופינה מקומו לבא אחריו.
ואם תשאלו חברים מדוע כה שמח? ולאן הלך?
חברו אחד ועוד אחד
ותגלו בודאי העניין.
(*עיבוד מקורי - עדי'ה הדר)
שיר- זוכרינו לחיים
 בברכת גמר חתימה טובה!
עדי'ה

אין תגובות:

פרסום תגובה