יום חמישי, 20 בפברואר 2014

"חִנֶה", (או- "חֶנָה") על שום מה?

"חִנֶה", (או- "חֶנָה"  על שום מה?
כיום נוהגים עדות שונות לקיים טקס חינה, האם ידוע לנו על שום מה? רובנו מקיימים מנהגים שונים ש"לקחנו" מבית ההורים, אך לא תמיד ברור לנו על מה ולמה?! ערב ליל החינה זוג יקר*, חשבתי לנכון כי חשוב ללמוד וללמד קצת היסטוריה...
בתימן נהוג היה לקיים טקס בלילה שלפני החתונה שנקרא- "ליל חינא" ...שימו לב! לחתן!!
ערב זה נקרא "ליל החינא", ככל הנראה על שם המנהג למרוח את ידי החתן בעיסה אדומה המופקת מצמח החינה (צמח הכופר).
ויש אומרים, כי ראשי תיבות "חינה" (כתיב חסר): מרמזות על שלוש מצוות בהן מצווה האישה: חלה, נדה, והדלקת הנר.
חלה - מצוות הפרשת חלה מן העיסה
נִדה - מצוות הקשורות בטהרת המשפחה
הדלקת הנר - מצוות הדלקת נרות שבת
טקס החינה לחתן התחיל בסעודה ולפני ברכת המזון, רב הקהילה דרש בדברי תורה. לאחר מכן, ברכו את ברכת המזון, ובתום הסעודה אמרו המוזמנים דברי הלל ותשבחות, ושרו ורקדו לפני החתן. לקראת חצות הלילה הביא אבי החתן גיגית עץ הנקראת "עריבה" ובה אבקת החינה. את האבקה ערבבו במים ולשו עד לקבלת עיסה בצקית. הרב ניגש לחתן וישב לפניו. החתן הרים את שרוול יד ימין והרב מרח חצי מעיסת החינה על היד וכרך סביבה בד, וחזר למקומו. אחריו קם רב אחר ומרח את המחצית השנייה של עיסת החינה על כף ידו השמאלית של החתן. תוך כדי מריחת החינה על ידי החתן סלסל הרב בניגון מיוחד, ולעיתים התחיל בשירה כבר בעת לישת עיסת החינה. וכמובן, נהגו לשיר ולרקוד עם החתן עד אור הבוקר והשמחה הייתה גדולה. (כיום לא נהוג לקיים טקס לחתן ובמקומות רבים חוגגים לכלה ולבנות בלבד).
 
באותו הערב, או בערב הקודם ערכו הנשים לכלה בנפרד את טקס החינה בבית הוריה. טקס ססגוני בו צבעו את ידי הכלה קישטו אותה בקישוטי חינה. המנהג היה שאף גבר, גם לא בני משפחתה של הכלה ואפילו לא אביה, ובייחוד החתן, לא ימצא בבית בעת עריכת טקס החינה ויראה את הכלה. ההשתתפות הייתה לנשים בלבד. בטקס החינה (גם כיום) עוטפת ה"מלבישה" את ראש הכלה בחיתול, המסמל ברכה לפוריות, וברכה לבן זכר. לאחר מכן, היא עונדת לכלה תכשיטים כבדים המסמלים את עול הנישואין, אך יופי התכשיטים מסמל את היופי של הדרך משותפת לזוג. יש שנהגו לתלות את צמח ה"שדאב" על צווארה של הכלה, יחד עם שיני שום כסגולה נגד עין הרע. ובעבר אף נהגו לאפר את ידיה, רגליה, פניה וצווארה של הכלה בסמלי פוריות: משולש, שיבולת ושלוש נקודות בצבעים שונים.
במהלך הערב מחליפה הכלה לתלבושת שנייה, וחובשת כובע "קרקוש" עדין מעוטר ברקמה וצמוד לראש. גם התכשיטים סיימו את תפקידם לערב החינה. לאחר הריקודים הכלה מחליפה לתלבושת שלישית. למעשה, לכל אזור אחר בתימן משתייכים בגדים בסגנונות שונים, כאשר הכלה תולבש בשמלות זוהרות ומקושטות, שרשראות וצמידים, כובעי פעמונים מסורתיים כאשר שילוב הצבעים העיקרי יהיה אדום, ירוק וכחול – כסמל להגנה מפני עין הרע.
זוג יקר!
נברך אתכם שתיבנו ביתכם נאמנה,
שהשלום והאהבה ישרו בביתכם
ילדים לרוב, בבריאות ושמחה
חיי אושר ועושר ברוחניות ובגשמיות
ימלא ה' כל משאלות ליבכם לטובה וברכה!
מזל טוב! מזל טוב!
שיר- זאפה, ליל החינה-ציון גולן.

 *מוקדש באהבה ללירן ואודליה.

ממתק לשבת2- ראו כאן
 

 

אין תגובות:

פרסום תגובה