יום שני, 4 במאי 2015

מה עניין "חץ וקשת" לל"ג בעומר ולחינוך הילדים?

מה עניין "חץ וקשת" לל"ג בעומר ולחינוך הילדים?
אומר דוד המלך: "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים" (תהלים קכ"ז, ד'). מדוע ממשיל דוד המלך את בני הנעורים לחיצים ביד גיבור? ומה הקשר בין נערים לחיצי גיבור? להלן שני הסברים:
האחד, כשהגיבור רוצה לקלוע במטרה, לפני מתיחת הקשת ויריית החץ, עליו להסתכל ולכוון היטב את החץ למטרה, ורק אז יהיה סיכוי שיקלע במטרה. ולא יעלה על הדעת שהגיבור יירה את החץ ורק אחר כך יכוון את החץ למטרה. כי אחרי שיצא החץ מתחת ידו, אין לו כל שליטה. כך כל עוד הילד תחת חסותם ושליטתם של ההורים, המורים, יש סיכוי ואפשרות לכוון אותו ולעצב את אישיותו, אבל כשיצא מרשותם, אין כל סיכוי לחנך אותו כפי חפצם, שכן הוא ברשות עצמו.
והשני, הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל מסביר: גיבור הרוצה לקלוע למטרה, הסיכוי גדול יותר כאשר הוא מצמצם פער, ככל שמתקרב והטווח למטרה קצר, יש יותר סיכוי לקליעה. לא כן כשמתרחק מהמטרה הרי ככל שיתרחק, כן הסיכוי יהיה רחוק יותר. והנמשל- אם ההורים מתרחקים ואינם מתקרבים ומתחברים לילד, לא מרעיפים עליו מספיק חום ואהבה, אלא, נותנים לו הוראות מרחוק ומסתכלים עליו מלמעלה, הסיכוי להשפיע ולהצליח הוא קטן, אם בכלל. חינוך דורש זמן ומאמץ, הרבה סבלנות, וכגודל ההשקעה כך גדל הסיכוי להצלחה כפי האמור: "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו", עמלינו אלו הבנים. (עפ"י קטע מאמר ממקור לא ידוע).

ובעניין ל"ג בעומר, נשאלת השאלה: מהו הקשר בין יריית חצים מקשת לבין רבי שמעון בר יוחאי? מובא בתלמוד: "כל ימיו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה הקשת בענן" (ברכות ס"ה, ע"א). סימן הקשת בענן, מורה על דור המצוי בירידה רוחנית, אך הקב"ה מרחם עליהם ונותן קשת ברקיע כדי לרמוז להם על כך, ולעורר אותם לתשובה. כפי המובא בספר בראשית: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ... וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם, ובין כל נפש חיה בכל בשר, ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר. והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל נפש חיה, בכל בשר אשר על הארץ" (בראשית ט', י"ג-י"ז). רש"י (שם): "כשתבוא מידת הדין לקטרג עליכם, אני רואה את האות ונזכר". ונחזור ל"חיצים ביד גיבור", בהקשרו לרשב"י: רבי אברהם שמחה מבארנוב מביא טעם נוסף לפסוק: "הנה בהיות רבי שמעון בר יוחאי הראש והראשון שגילה סתרי תורה בספרו הזוהר הקדוש, וכל בעלי הקבלה המה עדיין תלמידיו. על כן נחשב כאילו הוא בעצמו עדיין בחיים כי לא פסק כוחו, והוא כדוגמת החץ העושה את הפעולה למרחוק. לכך ביום ההילולא שלו יורים בחיצים לאות על כוחו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי שזכותו וצדקתו לעולם עומדת". (עפ"י מאמרו של הרב יוסף וייצמן -ראו כאן)

שנדע אי"ה לכוון את ה"חיצים" ל"מטרות" הנכונות, ולשמש כחץ העושה פעולתו מקרוב ומרחוק.
ל"ג שמח
עדי'ה
כמו כן ראו:





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה