יום שלישי, 19 במאי 2015

מתן תורה- עם ישראל ככלי לקירוב הלבבות.

מתן תורה - עם ישראל ככלי לקירוב הלבבות.
 חג שבועות הרי הוא חג מתן תורה, אם כן מדוע נבחרה דווקא קריאת מגילת רות בחג זה? שהרי לכאורה היינו מצפים ללמוד הלכה ומצוות, ואולי לקרוא מגילה אחרת, כגון, שיר השירים שראו בה חז"ל את סוד הקשר בין כנסת ישראל לקב"ה. עונה על כך בעל ה"שפת אמת": "תקנו מגילת רות בשבועות לומר כי ע"י שנבחרו בנ"י במתן תורה הם כלים לקרב כל הגרים כי בנ"י נקראו ראשית תבואתו שהיא הפרי שבשבילה נברא הכל כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנק' ראשית פי' ראשית היא התחלה והעיקר הפנימיות כמ"ש ראשית חכמה יראת ה' לכן נק' יום הביכורים שנגמר הפרי. אבל בנ"י יצאו מן הכלל ללמד על הכלל כולו כמו שיהי' לעתיד אהפוך אל העמים שפה ברורה כו'. ואז יהי' טוב אחרית דבר מראשיתו. ובאמת כפי מה שמעלין בנ"י גם מן האומות מתרוממים הם ביותר. וזה עצמו פי' הקדמת נעשה לנשמע. כי בנ"י הבינו זאת שנבחרו כדי לקרב הכל ואמרו כל אשר דיבר ה' נעשה. כתיב הכא נעשה וכתיב התם נעשה אדם. כמ"ש את הנפש אשר עשו ותרגום אונקלוס דשעבידו לאורייתא ועי"ז נשמע. כמו שהוא בפרט כפי תיקון המעשים לקרב כל מעשה הגוף אל הנפש אז מאיר הנשמה באדם. כמו כן בכלל כפי תיקון כלל ישראל לקרב מן האומות כך מאיר בהם התורה. וכתיב תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, כי בנ"י הם באמת חלק ה' ותורתו. אבל גם זאת ממדת האמת לעשות חסד לקרב גם את הרחוקים הבאים לשם שמים. אמת ליעקב התורה. חסד לאברהם שנתקרב גם מזרע לוט רות המואביה" (שפת אמת, שבועות-במדבר, תרס"ד)
 כלומר, מגילת רות נבחרה לדבריו, ללמד אותנו עם ישראל, את חשיבות קירוב הגרים, הן לגרים והן לנו כעם. (והראייה שקירבו את רות מזרע מואב). ובלשונו: "תקנו מגילת רות בשבועות לומר כי ע"י שנבחרו בנ"י במתן תורה הם כלים לקרב כל הגרים"...
 מדבריו אלו ניתן ללמוד, לא רק לגבי הגר, כי אם לגבי כל אדם שאינו "אני". חסד, עזרה לאדם אחר ובמילים אחרות, העלאת השני, לא מורידה מאתנו כהוא זה, כי אם מעלה ומרימה אף אותנו.
עלה למעלה עלה, כי כח עז לך.
 יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.
 אל תכחש בם פן יכחשו לך.
 דרוש אותם - וימצא לך מיד. 
 (אורות הקודש, הרב קוק) 
 חג שמח! 
עדי'ה
ארכיון:



יום שני, 4 במאי 2015

מה עניין "חץ וקשת" לל"ג בעומר ולחינוך הילדים?

מה עניין "חץ וקשת" לל"ג בעומר ולחינוך הילדים?
אומר דוד המלך: "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים" (תהלים קכ"ז, ד'). מדוע ממשיל דוד המלך את בני הנעורים לחיצים ביד גיבור? ומה הקשר בין נערים לחיצי גיבור? להלן שני הסברים:
האחד, כשהגיבור רוצה לקלוע במטרה, לפני מתיחת הקשת ויריית החץ, עליו להסתכל ולכוון היטב את החץ למטרה, ורק אז יהיה סיכוי שיקלע במטרה. ולא יעלה על הדעת שהגיבור יירה את החץ ורק אחר כך יכוון את החץ למטרה. כי אחרי שיצא החץ מתחת ידו, אין לו כל שליטה. כך כל עוד הילד תחת חסותם ושליטתם של ההורים, המורים, יש סיכוי ואפשרות לכוון אותו ולעצב את אישיותו, אבל כשיצא מרשותם, אין כל סיכוי לחנך אותו כפי חפצם, שכן הוא ברשות עצמו.
והשני, הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל מסביר: גיבור הרוצה לקלוע למטרה, הסיכוי גדול יותר כאשר הוא מצמצם פער, ככל שמתקרב והטווח למטרה קצר, יש יותר סיכוי לקליעה. לא כן כשמתרחק מהמטרה הרי ככל שיתרחק, כן הסיכוי יהיה רחוק יותר. והנמשל- אם ההורים מתרחקים ואינם מתקרבים ומתחברים לילד, לא מרעיפים עליו מספיק חום ואהבה, אלא, נותנים לו הוראות מרחוק ומסתכלים עליו מלמעלה, הסיכוי להשפיע ולהצליח הוא קטן, אם בכלל. חינוך דורש זמן ומאמץ, הרבה סבלנות, וכגודל ההשקעה כך גדל הסיכוי להצלחה כפי האמור: "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו", עמלינו אלו הבנים. (עפ"י קטע מאמר ממקור לא ידוע).

ובעניין ל"ג בעומר, נשאלת השאלה: מהו הקשר בין יריית חצים מקשת לבין רבי שמעון בר יוחאי? מובא בתלמוד: "כל ימיו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה הקשת בענן" (ברכות ס"ה, ע"א). סימן הקשת בענן, מורה על דור המצוי בירידה רוחנית, אך הקב"ה מרחם עליהם ונותן קשת ברקיע כדי לרמוז להם על כך, ולעורר אותם לתשובה. כפי המובא בספר בראשית: "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ... וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם, ובין כל נפש חיה בכל בשר, ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר. והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל נפש חיה, בכל בשר אשר על הארץ" (בראשית ט', י"ג-י"ז). רש"י (שם): "כשתבוא מידת הדין לקטרג עליכם, אני רואה את האות ונזכר". ונחזור ל"חיצים ביד גיבור", בהקשרו לרשב"י: רבי אברהם שמחה מבארנוב מביא טעם נוסף לפסוק: "הנה בהיות רבי שמעון בר יוחאי הראש והראשון שגילה סתרי תורה בספרו הזוהר הקדוש, וכל בעלי הקבלה המה עדיין תלמידיו. על כן נחשב כאילו הוא בעצמו עדיין בחיים כי לא פסק כוחו, והוא כדוגמת החץ העושה את הפעולה למרחוק. לכך ביום ההילולא שלו יורים בחיצים לאות על כוחו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי שזכותו וצדקתו לעולם עומדת". (עפ"י מאמרו של הרב יוסף וייצמן -ראו כאן)

שנדע אי"ה לכוון את ה"חיצים" ל"מטרות" הנכונות, ולשמש כחץ העושה פעולתו מקרוב ומרחוק.
ל"ג שמח
עדי'ה
כמו כן ראו: