הולכת לאיבוד...

הולכת לאיבוד...

ר' נחמן סיפר על בת מלך שאבדה... (לסיפור לחץ כאן) ותיאר כיצד המשנה למלך חיפש אחריה שנים רבות...
 "עד שמצאה" ...

מה קורה כאשר אותה בת אבודה (או בן אבוד), היא לא אחרת מאשר בתך?

בהנחה שאתה ה"מלך" בסיפור, מי יעזוב את "בית המלך" ויחפש אותה?

האם יש לך בכלל מישהו אחר שיעשה את השליחות ברצון?

האם אכן הוא מסוגל למצוא אותה במדבריות וב"לא טוב"?

כיצד אתה כ"מלך" או יותר נכון כ"אב"... תתנהג על מנת להצילה?

ומה אם כאשר תמצאנה... היא לא תרצה לשוב?

שאלות אלו לצערנו אינן רחוקות מהמציאות. מציאות בה נערים ונערות... שלנו... (הורים, מחנכים, מטפלים וכו') "בורחים" לנו מבין הידיים, ואין אני מדברת על אלו שהוריהם "ויתרו" עליהם מהסיבה של "מה יגידו", אלא על אלו שבכל כוחם מנסים להעניק, לתמוך, להסביר, לתת תמיכה, "לעצום עין" כשאין ברירה.

על אלו המתפללים יום-יום ואינם "מדלגים" על כל דרך אפשרית לנסות ולהציל... ובכל זאת... נראה לנו שהמדבר כה גדול, שהדרך לא תגיע לסופה וח"ו נאבד אותם לעד.

מילות נחמה נמצאות גם כן בסיפורו של ר' נחמן.

כבר בתחילת הסיפור כתב "עד שמצאה", גילה לנו ר' נחמן שבסוף למרות כל התלאות, מצא אותה (1) 

ובסוף הסיפור חזר שוב ואמר – ומצאה... אך איך מצאה? זאת לא סיפר..

מדוע? כיוון שאיך מצאה זהו כבר הסיפור האישי של כל אחד מאיתנו... לכל אדם יש את הדרך שלו, שביל משלו, לכל נער/ נערה ננסה להגיע לפי דרכו/ דרכה...

ועיקר המסר - סבלנות... תהליך... פעמים לוקח ימים ספורים ופעמים חודשים ואף שנים.

ובעז"ה ימצאו כל נער ונערה את דרכם... עלינו לזכור כי מדובר במעגל (2). 

אף אם נראים הם כרחוקים ומתרחקים... הדרך תוביל אותם אי"ה ובעזרת תמיכה נכונה, חזרה אלינו... הביתה. אל דרך המלך "גם כי יזקין לא יסור ממנה". 

(1). יש ויתרגמו את הסיפור ממקום קבלי, או ממקום רוחני אישי... אך אנו מביטים כעת ממקום של אנשי חינוך והורים...
(2) "התשובה היא תנועת מעגל. כאשר נמצאים במעגל גדול, דומה, לפרקים, כי מתרחקים והולכים מנקודת המוצא, אך למעשה הולכים וקרבים אליה"... (על התשובה, עמ' 60-59).

בברכת חורף בריא!

עדי'ה

הורים

הורים

הורים,
אבא או אמא הם 24/7
מרגע שנולדים ועד 120
גם אם רק אחד נמצא,
גם אם שניהם וגם אם אינם יחדיו.
גם בצעירות וגם בזקנה,
הם ההורים שלנו! 
אין להם תחליף
הם טובים יותר או טובים פחות,
הם אכפתיים או מיואשים,
הם עצבנים או רגועים
אבל! הם עדיין ההורים! 
שלך, שלנו, שלהם, שלו, שלה, שלי
כולם - אמא או אבא
שלך, שלנו, שלהם, שלו, שלה, שלי
יום האם... יום האב... יום המשפחה
יום?
משפחה היא יום יום,
שעה, שעה.
הורים, 
הם שם עבורנו כל השנה...
וגם ברגעים שהם זקוקים לנו
ואולי דווקא ברגעים אלו,
נזכור להם חסד נעורים,
נחשוב על הימים ולילות שהיו שם בשבילנו,
על הדאגה, הרצון, התפילות
שהרעיפו עלינו.
בל נשכח!
הם ההורים שלנו!!! 


חודש טוב ושמח
עדי'ה

ארכיון - מאגר קטעי קריאה לחודש אדר-כאן

הולכת לאיבוד...

הולכת לאיבוד...

ר' נחמן מדבר על בת מלך שאבדה...(לסיפור לחץ כאן) ומתאר כיצד המשנה למלך מחפש אחריה שנים רבות... "עד שמצאה" ...

מה קורה כאשר אותה בת אבודה (או בן אבוד), היא לא אחרת מאשר בתך?

בהנחה שאתה ה"מלך" בסיפור, מי יעזוב את בית המלך ויחפש אותה?

האם יש לך בכלל מישהו אחר שיעשה את השליחות ברצון?

האם אכן הוא מסוגל למצוא אותה במדבריות וב"לא טוב"?

כיצד אתה כ"מלך" או יותר נכון כ"אב".. תתנהג על מנת להצילה?

ומה אם כאשר תמצאנה... היא לא תרצה לשוב?

שאלות אלו לצערנו אינן רחוקות מהמציאות. מציאות בה נערים ונערות... שלנו... (הורים, מחנכים, מטפלים וכו') "בורחים" לנו מבין הידיים, ואין אני מדברת על אלו שהוריהם "ויתרו" עליהם מהסיבה של "מה יגידו", אלא על אלו שבכל כוחם מנסים להעניק, לתמוך, להסביר, לתת תמיכה, "לעצום עין" כשאין ברירה.

על אלו המתפללים יום-יום ואינם "מדלגים" על כל דרך אפשרית לנסות ולהציל... ובכל זאת... נראה לנו שהמדבר כה גדול, שהדרך לא תגיע לסופה וח"ו נאבד אותם לעד.

מילות נחמה נמצאות גם כן בסיפורו של רבי נחמן.

כבר בתחילת הסיפור אומר הוא ..."עד שמצאה", מגלה לנו רבי נחמן שבסוף למרות כל התלאות, מצא אותה (1) 

ובסוף הסיפור חוזר שוב ואומר – ומצאה... אך איך מצאה? זאת לא סיפר..

מדוע? כיוון שאיך מצאה זהו כבר הסיפור האישי של כל אחד מאיתנו... לכל אדם יש את הדרך שלו, שביל משלו, לכל נער/ נערה ננסה להגיע לפי דרכו/ דרכה...

ועיקר המסר - סבלנות... תהליך... פעמים לוקח ימים ספורים ופעמים חודשים ואף שנים.

ובעז"ה ימצאו כל נער ונערה את דרכם... עלינו לזכור כי מדובר במעגל (2). 

אף אם נראים הם כרחוקים ומתרחקים... הדרך תוביל אותם, אי"ה ובעזרת תמיכה נכונה חזרה... אלינו... הביתה. אל דרכו של המלך, "גם כי יזקין לא יסור ממנה". 

(1). יש ויתרגמו את הסיפור ממקום קבלי, או ממקום רוחני אישי... אך אנו מביטים כעת ממקום של אנשי חינוך והורים...
(2) "התשובה היא תנועת מעגל. כאשר נמצאים במעגל גדול, דומה, לפרקים, כי מתרחקים והולכים מנקודת המוצא, אך למעשה הולכים וקרבים אליה"... (על התשובה, עמ' 60-59).

בברכת חורף בריא!

עדי'ה

קצת על יום המשפחה...

קצת על יום המשפחה...

כל שנה מחדש עולה השאלה, האם אנו עם ישראל, באמת זקוקים ל"יום המשפחה"?

מה שהתחיל כ"יום האם" התרחב והפך ליום המשפחה[1], האם אכן, הכרת הטוב הוא עניין של פעם בשנה?

השבת, אנו קוראים את פרשת יתרו.

בפרשה זו, אנו מקבלים את עשרת הדברות, אשר אחת מהן: "כבד את אביך ואת אימך, למען יאריכון ימיך[2]"

כמו כן, מהאבות והאמהות הקדושים, אנו למדים על ערך הכבוד, הנתינה ועוד... כערכים בסיסיים לחיים טובים, הן בבית והן מחוצה לו.

על כן, נראה ש"יום האם" או "יום המשפחה"... אמור להיות "יומא אריכתא"(יום ארוך) שנמשך כל השנה כולה.

ובכל זאת אם כבר, ביום זה אנו עוסקים, 
נברך בשמחה את ההורים!

לכם הורים יקרים:

"... אורח טוב מהו אומר: כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות (עוגות) הביא לפני, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי, אבל אורח רע מהו אומר: מה טורח טרח בעל הבית זה? פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו" (ברכות נח ע"א)

תודה לכם

על כל הטרחה,

סליחה על רגעי רוגז ותלונה.

תודה על ימים ולילות ללא שינה,

תודה על אהבתכם הגדולה.

תודה על העזרה,

על מילה טובה, ודאגה.

על חיזוקים ברגעי משבר.

על נתינה תמידית מכל הלב.

כל מה שנוסיף ונאמר

יגמד את תחושת הכרת הטוב והאהבה,

שרוחשים אנו לכם.

יברך אתכם ה' בכל הטוב שבעולם

בבריאות ושמחה,

בחיים מלאי סיפוק ואהבה.

ימלא ה' כל משאלות ליבכם לטובה וברכה.

ותזכו לרוב נחת יהודית אמיתית

מכל פירותיכם ויוצאי חלציכם.

" תבורכו מפי עליון 
ותהי משכורתכם שלמה מעם ה' "

מאיתנו באהבה: _________

 © עדי'ה הדר

---

[1] ראו: ויקיפדיה יום המשפחה

[2] ראו: דף ממתק לשבת- פרשת יתרו