‏הצגת רשומות עם תוויות בחירות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בחירות. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 14 במאי 2016

בשבילי החיים

בשבילי החיים

בשבילי החיים צועדים אנו.
פעמים השבילים נראים לנו רחבים וארוכים,
משל היינו בני אלמוות.
פעמים נראים לנו צפופים וקצרים,
כמאמר דוד המלך:
"כי גז חיש ונעופה".

יש ויאמרו כי השביל כבר נסלל עוד טרם אדם נולד,
ויש ויגידו כי לא כך הדבר, אלא אנו סוללים את דרכנו.
וכולם מסכימים כי כך או כך,
התייחסותנו לדרך היא היא החשובה.
ובתוך הטלטלות, המהמורות, העליות והירידות,
יש לנו את הבחירות...
כאלו הנראים מזעריים וחסרי משמעות
וכאלו המשולים ל"פילים" מבהילים...

ובכל העת אנו תוהים, האם בחרנו נכון?
האם זו הדרך הכי טובה עבורנו?
ומה אם טעיתי "ואלך לאיבוד" בשביל שאינו מוכר?
והקושי להחליט פעמים קשה מנשוא,
וגם כשלכאורה החלטנו, הפחד... מבצבץ ועולה.

בשבילי החיים צועדים אנו,
חולמים, כמהים, מבקשים רק טוב.
מה צופן העתיד? זאת לא נדע.
נישא תפילה לממלא כל עלמין:
זכה נא אותנו במתנת חינם-
עזרנו נא אך הפעם הזאת
אחוז בידינו לבל ניפול
שלח ברכה והצלחה בכל אשר נבחר
עשה רצוננו כרצונך,
כל העת בדרך העולה אל ההר.

בברכת:
דרך צלחה!



יום שלישי, 20 בינואר 2015

מעט על חודש שבט...

מעט על חודש שבט...
בחודש שבט מצויים שני דברים חשובים, האחד: מזל החודש הוא ה"דלי"- המשול לעם ישראל, והשני: צמיחת האילנות והשיא "עלה השרף באילנות" - ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. הדלי הוא כלי קיבול... אין לו דבר משל עצמו, ותפקידו לקבל את המים, להכיל. לאחר היותו מלא (ואפילו שאינו מלא עד הסוף), באפשרותו לטפטף (ולאו דווקא כי יש בו חור..), לשפוך, להרעיף, מתכולתו ואף את כול התכולה. והמים היוצאים ממנו מרווים ומשקים את החי, את צומח ואף מועילים לדומם. הוא יכול להתמלא ולהתרוקן פעם אחר פעם, ויותר מכך, הרי הוא חייב להתרוקן אם הוא מעוניין שוב להתמלא. בתוכנו מצויים אנשים ה"רואים" ו"שומעים", הם אלו שמביטים מעבר לפרצוף (לפנים) ולסטיגמות, אלו השומעים את הנאמר בין המילים ופועלים להיטיב כל העת, הם רואים את השני ומחפשים לדעת מה צרכיו, במה יוכלו להועיל לו וכדו', והם פה בתוכנו, נותנים בכל דרך אפשרית, פעמים רבות בשקט בסתר, ואנו כלל לא מודעים לכך, לא מבחינים...
בימים של "לפני הבחירות" לפעמים אנו שוכחים את היותנו עם ישראל, את מהותנו... כדי להזכיר לעצמנו, שבסה"כ, אנחנו עם מדהים! ובכל זאת, בתקופה זו שאנו רואים אדם זה או אחר, המעדיפים לספר על הפגמים של השני, נזכיר לעצמינו (ואולי גם להם) כי להכיר את העומד מולי אני צריך לשמוע עליו, מה הוא, מי הוא ולא מה הבעיה ב"אחר"... 
יש בנו את התכונה המופלאה של אהבת חינם: עוזרים, תורמים, אכפתיים לפעמים עד כדי "חנק" (ראו: מבצע "צוק איתן"), כולנו באמת רוצים להועיל, יש היודעים לעשות זאת בסתר ויש מי שמעדיף ב"קולי קולות"... ואם בדלי עסקינן, הרי הוא מחבר אותנו לנושא השני... 
הצמיחה! כדי לצמוח צריך מים "לשתות", כדי להצמיח צריך "להשקות"... המים צריכים להיות נקיים וזכים, מים חיים... הצמיחה פעמים איטית מאוד והדרך מפרכת, אבל "מגדלת" ופירותיה מתוקים. הצמיחה אינה רק בשדה או בפרדס כי אם באדם, בעם ובעולם! המים, חז"ל לימדנו, הם- התורה המצוות, העשייה הברוכה... הצמיחה כפי שאנו מכירים מתחילה בהטמנת "זרע" קטן וטיפוחו, ונראה כי המים וה"זרע", הם מוטמעים יחדיו בכל אחד ואחת מאיתנו. כיצד? המיוחד שבכל אחד, הוא הגרעין, הניצוץ ששייך רק לו. העשייה, עצם הרצון להתפתח ולפתוח את הניצוץ, אולי הכשרון... וכל זאת על מנת לתת, לתרום, לאפשר לשני גם "לגדול", כל אלו הם כאותם מים זכים, הבאים להרוות את הצמא, המשקים את "השדה". 
 בעז"ה שנזכה לצמוח ולהצמיח, לשתות ממקור מים חיים, ולהשקות את הצמאים.
חודש טוב ומבורך!

יום רביעי, 9 בינואר 2013

קצת לפני הבחירות... "ובחרת בחיים"...

קצת לפני הבחירות...
"ובחרת בחיים"...
בימים אלו של "לפני הבחירות", עלינו ללמוד את עניין הבחירה בכלל ובחירה ב"חיים" בפרט...
כולם מדברים, דנים ומתווכחים מי טוב יותר? מי אמין יותר?
איזו מפלגה אכן מביעה את האידיאולוגיה שלנו והאם היא אכן תקיים את ה"מצע" שהיא טורחת לפרסם בכל אתר ואתר (תרתי משמע).
והנה בא רבי נחמן ומביא לנו עיקר אחד פשוט וחשוב עד מאוד בעניין הבחירה...
" ... וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כּחַ הַבְּחִירָה כָּל זְמַן שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵין כָּל כָּךְ גָּדוֹל לְהָבִין הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה. אֲזַי כּחַ הַבְּחִירָה עַל מְקוֹמוֹ, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ כּחַ לִבְחֹר הַחַיִּים אוֹ הִפּוּכוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיִּכְנס הַמַּקִּיף הַזֶּה לִפְנִים וְאָז יִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה אָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה, כִּי אָז עַל יְדֵי גִדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ וְאָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה וְזֶה זֶה עִקַּר כּחַ הַבְּחִירָה זֶה שֶׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה"... (ליקוטי מוהר"ן ח"א תודה כ"א, ד.)
עפ"י דבריו כאן, כל עוד שטרם השגנו את עניין הידיעה- ידיעת ה' בשלמותו, אזי יש בנו את כוח הבחירה. אבל כאשר "יגדל" השכל ויעלה לדרגת "מלאך" תתבטל הבחירה... מכאן שבחירה יכולה להיות רק כשאינך מבין מספיק מה עומד לפניך ואתה שוקל "רווח והפסד". או שאתה מבין כי אינך מבין, כמו שאומר רבי נחמן: "תכלית הידיעה שלא נדע" (שבחי הר"ן, סדר הנסיעה ל"ה, עמ' 10).
אבל אם תדע בוודאות גמורה (בדבריו מדבר כמובן בעניין ידיעת ה') הרי שלא באמת תוכל לבחור. וזאת כיוון, שיהיה ברור לך מעל לכל צל של ספק- מציאות ה' ובמילא תבחר בה', אולם אין זו בחירה. עלינו לזכור שדרגה זו שייכת רק ל"מלאך". ועל כן בעולמנו אנו, עולם העשייה, יישאר עניין זה בגדר "מקיף" כדי שתהיה אפשרות שווה לבחור...
מה עניין בחירה זו לענייננו? אכן, ישנה חשיבות רבה להיות שותפים בבחירות, אך עלינו לזכור, שהממשלה היא ה"פנים" (בשני המובנים- פרצוף, ופנימיות) שלנו- שלנו כעם, שלנו כפרט. לא משנה אם יעלה זה או אחר, בסופו של דבר, התנהלותו תהיה בהתאם לתוכנית גדולה יותר והרבה מעבר להשגה השכלית שלנו...
אך אין זה פוטר אותנו מהעשייה, נהפוך הוא, עלינו לעלות כל יום "מדרגה לדרגה"...
עלינו להיות חברותיים יותר, אוהבים יותר, שמחים יותר, קשובים יותר, ובמילה אחת- מאוחדים.
עלינו להיות שותפים בפועל עם הקב"ה, כפי שנתבקש כבר האדם הראשון עוד בהיותו בגן עדן: "לעובדה ולשומרה" (עפ"י בראשית). כדי להעלות את עם ישראל למקומו הראוי, כדי להחזיר את החן של עם ישראל (עפ"י רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן תורה א).
וכידוע, אחת הדרכים הטובות ביותר להתקדם... היא תפילה...
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צַר לִי מְאד. מַר לִי מְאד אָמַרְתִּי "וִיהִי מָה אָרוּצָה" דְבָרַי לְפָנֶיךָ, "אָשִׂיחָה וְיִרְוַח לִי" אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם "אוּלַי יֵרֶא ה' בְּעָנְיִי" וּמֵאֶרֶץ אֲדַבֵּר וּמֵעָפָר אִמְרָתִי אֲצַפְצֵף "אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה" אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן אוּלַי יְרַחֵם כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וּבְוַדַּאי אַתָּה יָכוֹל לִמְצוֹא בִדְבָרַי גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר גָּדוֹל וּבְתַכְלִית הַמִּעוּט וּבְהַעְלָמָה גְדוֹלָה עַד שֶׁאֵינָן רְאוּיִים דִּבּוּרַי לִהְיוֹתָם נִשְׁמָעִים וְנִתְקַבְּלִים עַל יְדֵי הַסְתָּרַת מְעַט הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁנֶּעֶלְמוּ בָהֶם אַף עַל פִּי כֵן אַתָּה רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, וְאַתָּה יָכל בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לְגַלּוֹת גַּם מְעַט הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּדְבָרַי כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ הַרְבֵּה, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, אַף עַל פִּי כֵן כַּוָּנָתִי בִּדְבָרַי לְטוֹבָה כִּי אֲנִי כוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לָסוּר מֵרָע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב. בְּעֵינֶיךָ תָמִיד וְאִם אָמְנָם מַעֲשַׂי אֵינָם נָאִים כְּלָל, עִם כָּל זֶה, דִּבְרֵי בַּקָּשׁוֹתַי וּתְחִנּוֹתַי הֵם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְאַתָּה לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָּמִיד עַל כָּל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִתְקָרְבוּת לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ בְּחִירָה לִבְחוֹר בַּטּוֹב וְלִמְאס בָּרָע, אַף עַל פִּי כֵן, מוֹעִיל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים עַל זֶה בְעַצְמוֹ, שֶׁתַּטֶּה לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְתָכף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ וְתַעֲזר לָנוּ וְתַכְרִיחַ אוֹתָנוּ לַעֲזב דֶּרֶךְ רֶשַׁע, וְלֶאֱחֹז בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים וּבֶאֱמֶת אֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה כִּי אִם עַל זֶה, עַל תְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים וְשַׁוְעָה וּצְעָקָה וּזְעָקָה אֵלֶיךָ שֶׁתְּקָרְבֵנִי בְרַחֲמֶיךָ לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְתָכף אֶת יִצְרִי וְתַכְנִיעַ וּתְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוָתִי, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲסָדֶיךָ, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָסוּר מֵרָע לְגַמְרֵי וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם". (רבי נתן, ליקוטי תפילות ח"א, תפילה תל"א)
 "ונתת לעבדך לב שומע, לשפוט את-עמך, להבין, בין-טוב לרע"
(מלכים א, פרק פרק ג, 9) 
 חורף טוב ובריא! 
עדי'ה הדר