יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

קצת על חנוכה וחינוך...

קצת על חנוכה וחינוך...
"וזה בחינת חנוכה שהוא הארה ראשונה מכל השנה (כמו שמובא בספרים) והוא מרמזת על התחלת חנוך האדם בעבודה. וזהו לשון חנוכה, שאדם מתחנך בעבודת השם יתברך, ואי אפשר להתחיל בעבודת השם יתברך כי אם כשיש לו מִתחילה מלחמה לשבר כח המדמה כנ"ל, וזהו בחינת מלחמה עובדי כוכבים שהיה קודם חנוכה, שהיא מלכות עובדי כוכבים הרשעה שרצו להשכיח תורת ה' ולהעבירם על חוקי רצונו שזה בחינת כח המדמה, כח הבהמיות, שמתפשט על האדם ורוצה מונעו ולהעבירו מתורת ה', ח"ו, כמו שכתוב (דניאל ח) והצפיר השעיר וכו'. ואחר כך כשזוכה להתגבר על מלכות הרשעה הנ"ל ולשבר כח המדמה כנ"ל, אז מתחילין להדליק נר חנוכה, דהיינו שזוכין לעלות אל השכל שהוא בחינת נר הדולק, כמובא במאמר פתח ר' שמעון (ליקוטי מוהר"ן א,ס). ובכל יום מוסיף והולך כי אסור לעמוד על מדרגה אחת, רק צריך להוסיף קדושה בנפשו בכל יום ויום, ושיהיה שכלו מוסיף והולך בכל יום ויום..."
(ליקוטי הלכות, אוה"ח, חנוכה א)

חנוכה מלשון חינוך, חג בו אנו מחנכים את עצמנו וילדינו להאיר את החשיכה. חג בו החינוך היהודי גבר על החינוך היווני, דרך התורה נצחה את דרך הכפירה.
נאמר: "נר ה' נשמת אדם" פירוש - האדם הוא נר מאיר.ובמקום אחר נאמר כי "נר מצווה ותורה אור".
"נר מצווה" - נר קטן מאיר את החשיכה, אורו מאיר מקומית על הסביבה. כמוהו המצווה מאירה באופן נקודתי.
אף אנו כבני אדם פועלים בנקודות קטנות, במעשה קטן אנו מאירים ומשנים את פני הסביבה.
וכך: נר ועוד נר, מצווה ועוד מצווה, מעשה טוב ועוד אחד, יאירו אט אט את העולם כולו.
"ותורה אור"- התורה המכילה את המצוות כולן הינה אור גדול המאיר לעולם כולו.
וכעת נשאלת השאלה:
מי אלו שנצחו את היוונים? את החזקים? את הרבים? את אנשי הצבא המתוחכמים?
תשובה: לא היו אלו אנשי חיל, ולא גיבורי מלחמה כי אם יהודים פשוטים, לומדי תורה.
ניצחונם הינו ניצחון הרוח על הגשמיות. ניצחון האמונה! ניצחון אור התורה, אור המצווה, אור הנר שנמצא בכל אחד מעם ישראל!

למדים אנו מעניין חנוכה, כי הנר הקטן אותו עלינו בסך הכל להדליק, חשוב הוא עד מאוד, והוא שיאיר פינה ועוד פינה...

מסופר על רבי ישראל סלנטר שלמד מוסר השכל מסנדלר פשוט: בשעת לילה מאוחרת בעיר וילנה, צעד רבי ישראל מביתו לעבר בית המדרש לעסוק בתורה ולהתבודד עם קונו. לפתע הבחין באור קטן מהבהב מתוך חנותו של הסנדלר. תמה רבי ישראל על כך שהסנדלר ממשיך בעבודתו בשעת לילה כה מאוחרת. נכנס רבי ישראל לחנותו של הסנדלר ומצאו יושב ומתקן נעליים לאור הנר. ברכו רבי ישראל לשלום ושאלו: "אמור נא לי, מפני מה הנך יושב בשעה כה מאוחרת ומתקן נעליים?'' ''רבי'', השיב הסנדלר בפשטות-
''כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן...''
נרעד רבי ישראל עד עמקי נפשו, וראה בדבריו של הסנדלר רעיון עמוק ונפלא, ומוסר השכל כביר, ואמר לעצמו: "אכן! מה מאוד נכונים הם דבריו של הסנדלר. כבר אמר שלמה המלך עליו השלום: ''נר ה' נשמת אדם''- הרי נשמתו של האדם משולה לנר, וכל זמן שהנשמה שוכנת באדם ודולקת בתוכו, עליו לעמול ולתקן את מעשיו ודרכיו. למדו והשכילו".
וכמו הנרות מאירים הם ילדינו, לכל ילד וילד אור המיוחד רק לו.
עלינו מוטלת הזכות והחובה, לשמור על נרותינו הקטנים ולחנכם למען יגדל אורם ויתעצב: למידות טובות, לאהבת העם והארץ, אהבת ה' ותורתו. וזאת על ידי לימוד, חינוך, שיחה, הסברה והכי חשוב על ידי היותנו משמשים להם דוגמא טובה.
וככל שנוסיף שמן טוב לאורם כך ילך הוא בעז"ה ויגבר...

מי ייתן ותצלח דרכנו
ונזכה לחנכם על ברכי התורה והאמונה,
בדרכי האבות והאמהות הקדושים.
אכי"ר!
© עדי'ה הדר

תגובה 1:

  1. עדיה היקרה
    כתבת דברים מקסימים ונכונים
    ישר כח!
    לילך

    השבמחק